מדברים השכלה גבוהה
All Episodes
צימוד רופף ואוניברסיטאות בעלות שני ראשים

צימוד רופף ואוניברסיטאות בעלות שני ראשים

0:00|0:00

This episode analyzes the dual organizational architecture of universities, examining the tension between shared governance and managerial vertical control. It explores how multidisciplinary fields, enrollment shifts, and funding pressures challenge traditional structures in Israel and abroad.


Chapter 1

A Machine Built Not to Move Fast

בני פלומן (עברית)

שלום וברוכים הבאים למדברים השכלה גבוהה. אני בני פלומן, ואיתי דוקטור אלכסנדרה סטרלינג, פסיכולוגית ארגונית ויועצת אסטרטגית. שלום אלכסנדרה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

שלום בני, שמחה להיות כאן.

בני פלומן (עברית)

אני רוצה להתחיל בסטודנטית, כי לשם בסוף מגיע כל תרשים ארגוני. דמיינו מישהי שרוצה תואר שמשלב מדעי הנתונים וביולוגיה. נשמע הדבר הכי טבעי בעולם בשנת 2026. ואז היא מגלה שהתוכנית נוגעת בשתי מחלקות, שתי פקולטות, שני דיקנים וועדה אקדמית שמתכנסת כמה פעמים בשנה. אין נבל בסיפור הזה. כולם עושים את העבודה שלהם. ובכל זאת היא מחכה יותר משנה. אז השאלה שלנו היום פשוטה: האם המבנה של האוניברסיטה בנוי בשבילה, או בשביל שנת 1960?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אני חושבת שהמבנה נוצר למטרה אחרת, בני. וזה לא קרה במקרה. קארל וייק תיאר אוניברסיטה כמקום שבו היחידות קשורות זו לזו, אבל גם פועלות בנפרד. יש מחלקות, קבוצות מחקר ופקולטות. שינוי באחת מהן לא בהכרח גורר שינוי באחרת.

בני פלומן (עברית)

אז הקשר קיים, אבל אף אחד לא מושך בחוט וכל המערכת זזה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק, לא כל המערכת זזה יחד. והנרי מינצברג הוסיף עוד רעיון: הוא כינה אוניברסיטאות בירוקרטיות מקצועיות. לפרופסורים יש בהן כוח רב, כי יש להם המומחיות להעריך את העבודה האקדמית.

בני פלומן (עברית)

נכון, אבל קשר רופף בין היחידות נשמע כמו דרך מנומסת לומר שאף אחד לא יכול לנווט את הספינה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אני מבינה למה זה נראה כך, אבל יש יתרון. כישלון במחלקה אחת לא בהכרח מתפשט לכל המוסד, והקשר הרופף מגן על שיקול דעת עצמאי. במודל האמריקאי של ממשל משותף, הסגל וההנהלה חולקים אחריות לפי המומחיות שלהם.

בני פלומן (עברית)

רגע, כשאומרים ממשל אקדמי, על מה בעצם מדברים?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בפשטות, על הדרך שבה מקבלים החלטות אקדמיות. מי מציע תוכנית לימודים, מי בוחן את התוכן שלה ומי מוסמך לאשר אותה. זה נוגע גם למחקר ולמינוי ולקידום סגל.

בני פלומן (עברית)

אז נניח שפקולטה רוצה לפתוח תוכנית חדשה. היא מחליטה לבד?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא בהכרח. מסלול האישור תלוי במוסד ובכללים שחלים עליו. הפקולטה יכולה להכין הצעה, גורמים אקדמיים בוחנים אותה, ונבדקים גם משאבים ואישורים נדרשים. כשיש מחלוקת, חשוב לדעת מראש מי מכריע ואיך אפשר לבחון את ההחלטה.

בני פלומן (עברית)

אז מי אחראי על מה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לפי המודל הזה, לסגל יש אחריות ראשית על תוכניות הלימודים, תוכני ההוראה ושיטותיה, המחקר ומעמד הסגל, כלומר מינויים, קידום, קביעות ופיטורים.

בני פלומן (עברית)

והתקציב? גם שם הסגל קובע?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא רק הסגל. לפי המודל, ההנהלה מנהלת את המוסד, והגוף המנהל אחראי למשאבים ולסמכות הסופית. הסגל מוביל בתחום האקדמי, כי כפי שטען האצ'ינס, כדאי להשאיר את ניהול החינוך והמחקר למי שמבינים בהם.

בני פלומן (עברית)

אני אוהב את האצ'ינס, אבל בואי נאתגר את זה. זו הצהרת עקרונות. ככה מוסדות באמת מתנהלים?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא תמיד, וזו בדיוק הנקודה. גם איגוד הפרופסורים אומר שהסטנדרטים האלה הם המלצות, לא תקנות. הוא מזהיר שמוסד יכול לקרוא לזה ממשל משותף גם אם בפועל ההנהלה רק מדברת עם כולם ואז מחליטה בעצמה. אז באותו שם יכול להסתתר שיתוף אמיתי, או רק תהליך של התייעצות.

בני פלומן (עברית)

היוועצות. מילת הקסם. התייעצנו עם כולם, ואז עשינו מה שתכננו לעשות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ובדיוק בגלל זה השם עצמו לא אומר לנו הרבה. צריך לבדוק מי יכול לומר כן, מי יכול לומר לא וכמה זמן זה לוקח.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, איך היית מגלה אם ההיוועצות אמיתית או שרק סימנו עליה וי?

בני פלומן (עברית)

הייתי שואל מה השתנה בעקבותיה. אם הסגל העלה סיכון, האם מישהו בדק אותו והסביר מה החליט? פרוטוקול לבד לא מספיק.

בני פלומן (עברית)

אז זה מה שאני רוצה לבדוק היום. המבנה הישן היה הגיוני כשהידע הגיע בקופסאות מסודרות, הסטודנטים הגיעו לפי לוח זמנים צפוי והמדינה שילמה את החשבונות בלי הרבה תנאים. מה השתנה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כמה דברים משתנים יחד, בני. קודם כול הידע כבר לא נשאר בתוך מחלקה אחת. תחשוב על בינה מלאכותית, ביולוגיה חישובית או מדעי האקלים. ויש גם שינויים דמוגרפיים ותנודות בהרשמה. במערכות רבות כבר אי אפשר להניח שהשנה הבאה תיראה כמו הקודמת.

בני פלומן (עברית)

כלומר גם הידע משתנה וגם הביקוש פחות צפוי. ומה קורה לכסף?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

גם שם יש שינוי. יותר מימון ציבורי מגיע עם ציפיות, יעדים והסכמים. ובמקביל, מעסיקים ולומדים רוצים גם מיומנויות שאפשר לצבור בהדרגה, ביחידות קטנות שמתחברות זו לזו, ולא רק תואר תלת שנתי שלם.

בני פלומן (עברית)

וזה הרגע שבו המוסד שהיחידות שלו פועלות במידה רבה בנפרד פוגש את הלקוח. כלומר, את הסטודנטית. בעבודה שלי עם כעשרים מוסדות אקדמיים חוזר אותו דפוס במה שאני מכנה תנופת הסטודנט. השאלה היא לא באיזה שלב נמצאת המועמדת. השאלה היא מה מונע ממנה להתקדם עכשיו. ולעיתים קרובות התשובה נמצאת בתפר ארגוני, לא בבעיה שיווקית.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, כשאתה אומר שהתשובה נמצאת בתפר הארגוני, איך היית מזהה את זה בלי להאשים מיד את השיווק או את הפקולטה?

בני פלומן (עברית)

הייתי עוקב אחרי פנייה אחת יחד עם האנשים שמטפלים בה. איפה היא עברה מיד ליד, איפה חיכתה לתשובה ומי יכול היה לקדם אותה. קודם מבינים את התהליך, אחר כך מחפשים פתרון.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וזה מעביר אותנו מהוויכוח הפנימי אל החוויה של הסטודנטית. דיברנו בעבר על המתח בין הנשיא, המנכ״ל והשיווק. ובשיחה על מיזוגים במכללות טכנולוגיות ומקצועיות ראינו גם את השפעת המימון הממשלתי. הפעם נסתכל על המבנה כולו, בישראל וגם בעולם.

Chapter 2

Two Heads: The Israeli Dual Hierarchy

בני פלומן (עברית)

בואי נתחיל בבית. לאוניברסיטאות המחקר בישראל יש מבנה מאוד מסוים, ורוב האנשים מחוץ למערכת לא מבינים כמה הוא נראה מוזר מנקודת מבט עסקית.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון, ויש כאן שתי היררכיות שפועלות במקביל. בצד המנהלי נמצא את חבר הנאמנים, הוועד המנהל, הנשיא והמנכ״ל. המנכ״ל מתפקד כמו מנהל תפעול ראשי, והצד הזה עוסק בכספים, בגיוס משאבים, בתשתיות ובתפעול. בצד האקדמי, באוניברסיטאות רבות, נמצא את הסנאט, ה Rector, הדיקנים וראשי המחלקות. הם עוסקים בתוכניות הלימודים, במינויי סגל, בקידום, בקביעות ובאישור תארים.

בני פלומן (עברית)

רגע, סנאט זה באמת שם שמשתמשים בו בישראל? זה נשמע למאזין כמו מוסד אמריקאי.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן. למשל, באוניברסיטת אריאל הסנאט נקרא כך והוא הסמכות האקדמית העליונה. אבל כשמדברים על מוסדות באופן כללי, נכון לבדוק את שם הגוף ואת הסמכויות שלו בכל מוסד, ולא להניח שהמבנה זהה.

בני פלומן (עברית)

שני ראשים. נשיא ו Rector. בחברה עסקית הייתי אומר שזה מתכון למאבק על תחומי האחריות.

בני פלומן (עברית)

ואיפה המנכ״ל בכל זה? אם ה Rector רוצה לפתוח תוכנית והמנכ״ל אומר שאין תקציב, מי מנהל את מי?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אין תשובה אחת לכל מוסד. הסמכויות נקבעות בתקנון ובנהלים שלו. בוא נמחיש מצב אפשרי, לא אירוע שקרה: ה Rector מציג צורך אקדמי בתוכנית חדשה, והמנכ״ל מציג את עלות כוח האדם והתשתיות.

בני פלומן (עברית)

ו Rector עונה: בלי התוכנית אנחנו מפסידים תחום חשוב. המנכ״ל עונה: בלי מקור מימון, נפגע בתוכניות אחרות. מי יוצא מהחדר עם החלטה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לכן מראש צריך להגדיר מסלול הכרעה: מי בוחן איכות אקדמית, מי מאשר משאבים, ומי מוסמך להכריע אם אין הסכמה. הנשיא והגופים המוסמכים נכנסים לפי תקנון המוסד. הגוף האקדמי המוסמך והרגולטור מעורבים כשנדרש אישורם.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ואם שני הצדדים ממשיכים להתווכח, בני, מה היית מבקש מהם להביא לדיון ההכרעה?

בני פלומן (עברית)

חלופות ברורות: מה התועלת האקדמית, מה העלות ומה הסיכון בכל אפשרות. ואז הגורם המוסמך יכול להחליט ולא רק לשמוע מי דיבר חזק יותר.

בני פלומן (עברית)

ואני רוצה שהמחלוקת תירשם. לא להודיע לסטודנטים על תוכנית לפני שיש סגל, תקציב ואישורים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וגם לא להפוך את התקציב לדרך עקיפה להחליט מה ראוי אקדמית. שני הצדדים צריכים להניח את הנימוקים על השולחן.

בני פלומן (עברית)

אבל יש עוד מתח שלא פתחנו: הנשיא מול המנכ״ל. בואי נדמיין שהנשיא מבטיח לפתוח קמפוס חדש, והמנכ״ל אומר שהמוסד לא יכול לממן אותו בלי לפגוע בשירות הקיים. מי קובע?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

קודם כול זו דוגמה להמחשה, לא אירוע ממוסד מסוים. הסמכויות ויחסי הדיווח משתנים לפי תקנון המוסד. הנשיא עשוי לראות בחזון ובהזדמנות אחריות מרכזית שלו, והמנכ״ל עשוי לראות את הסיכון התפעולי והכספי.

בני פלומן (עברית)

אבל אם הנשיא אחראי לחזון, המנכ״ל לא יכול פשוט לומר לו מה אפשר ומה אי אפשר. אחרת מי באמת מנהל?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אני דווקא חושבת שמנכ״ל חייב להיות מסוגל לומר לא, או לפחות להציג התנגדות מנומקת. אחרת האחריות התקציבית היא הצגה. זה לא בהכרח נותן לו סמכות החלטה סופית.

בני פלומן (עברית)

אני מסכים שצריך התנגדות, אבל לא וטו אינסופי. תביא חלופות: מה אפשר לפתוח, באיזה תקציב, ועל מה נוותר. ואז הגורם המוסמך יחליט.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אבל בני, אם הנשיא הוא זה שכבר הבטיח את הקמפוס, למה שהמנכ״ל ירגיש בטוח להציג חלופה שסותרת אותו?

בני פלומן (עברית)

הוא לא ירגיש בטוח רק כי כתבנו את זה בתרשים. הנשיא צריך לבקש את הסיכונים לפני ההבטחה, והמנכ״ל צריך להציג אותם בצורה שאפשר להכריע בה. אחרת אנחנו מתגמלים הסכמה במקום אחריות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ובתנאי שמציגים גם את המחיר לאקדמיה ולסטודנטים, ולא רק את העלות הכספית. ה Rector והגורמים האקדמיים צריכים להשתתף כשמדובר בתוכניות ובהוראה, והאישורים יינתנו לפי כללי המוסד.

בני פלומן (עברית)

אז מחלוקת טובה היא לא מאבק אגו בין הנשיא למנכ״ל. היא מבחן לשאלה אם אפשר להגיד אמת לא נוחה לפני שמבטיחים משהו שאי אפשר לקיים.

בני פלומן (עברית)

יש לנו דוגמה ישראלית שמראה איך שתי הרגליים האלה נפגשות בהחלטה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן. לפי תקנון הסנאט שמפרסמת אוניברסיטת אריאל, הסנאט מאשר או דוחה תוכניות לימודים בכפוף לכללי המועצה להשכלה גבוהה. החלטות בעלות השלכות כספיות או ארגוניות מהותיות מובאות לאישור הוועד המנהל.

בני פלומן (עברית)

אז נניח שהסנאט תומך בהקמת יחידה חדשה, אבל בוועד המנהל חוששים מהעלות. זה כבר לא רק עניין אקדמי.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון. זו המחשה שלנו לאופן שבו המנגנון עשוי לעבוד, לא טענה שהיה שם עימות כזה. התקנון מתאר גם החלטות על הקמה, סגירה או איחוד של יחידות אקדמיות שמועברות לאישור הוועד המנהל.

בני פלומן (עברית)

והשאלה המעשית היא איך מביאים את שני הצדדים לדבר לפני שהסגל בונה תוכנית שלמה ומגלה בסוף שאין לה מימון.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו שאלה שהעסיקה גם בעבר את האוניברסיטאות. יאיר צנזור, פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת חיפה, כתב עליה בהארץ בשבעה עשר בדצמבר 2002. באותה תקופה הוא עמד בראש הוועדה הבין סנאטית להגנת העצמאות האקדמית. חשוב לזכור שהוא היה צד במאבק, לא משקיף ניטרלי. אבל הוא מתאר את המחלוקת בפירוט.

בני פלומן (עברית)

והגורם שהצית את המחלוקת היה ועדת מלץ.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן. הדוח פורסם בינואר 2000. לפי צנזור, הוא הציע לקרב את ניהול האוניברסיטאות למודל עסקי, עם מה שהוא כינה היררכיה אנכית קשיחה. הוא מנה בין ההצעות את ביטול מעמד הסנאט כסמכות האקדמית העליונה, והפיכת ה Rector לסגן נשיא לעניינים אקדמיים בלי כוח עצמאי.

בני פלומן (עברית)

רגע, אני רוצה להגן על הצד השני, כי מישהו צריך. אם אני חבר בגוף המנהל, אני מסתכל על אוניברסיטה עם תקציב של מאות מיליונים ושני מרכזי כוח ושואל: מי אחראי? מי לוקח אחריות כשתוכנית מפסידה כסף במשך חמש שנים? קו ניהולי אנכי הוא לפחות ברור.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

צנזור מכיר בכך שלמבנה אנכי יש יתרונות אפשריים. אבל הוא חושש שאם הסנאט יאבד את מעמדו, אינטרסים לא מקצועיים יוכלו להתערב בתוכניות לימוד, בקידום, במחקר ובהערכת סטודנטים.

בני פלומן (עברית)

זו טענה רצינית, אבל זו גם הטענה שכל מוסד מעלה כשהוא לא רוצה להשתנות. איפה הראיות?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

הוא מציע שלושה דברים, והייתי מפרידה ביניהם. הראשון הוא טיעון אמפירי: האוניברסיטאות בישראל הגיעו להישגיהן במשך כשמונים שנה עם הרבה פחות משאבים מאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, ולכן יש מקום לפקפק בצורך בשינוי גורף. אפשר להתווכח על כך, כי הצלחת העבר אינה מוכיחה התאמה לעתיד.

בני פלומן (עברית)

בדיוק. הצלחה בעבר לא פוטרת אותנו מהשאלה מה צריך לתקן היום.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

השני הוא תצפית עובדתית שבעיניי מעניינת יותר: חלק מהמלצות מלץ כבר התקיימו בפועל בחלק מהאוניברסיטאות בישראל, וצנזור אומר שאין מודל אוניברסלי לניהול אוניברסיטאות מחקר. והשלישי הוא עיקרון תהליכי: ההנהלה לא צריכה לשנות באופן חד צדדי את המבנה הארגוני של אוניברסיטה בלי הסכמת הסנאט, שבראשו עומד ה Rector.

בני פלומן (עברית)

והוא גם מזכיר שהוועדה לתכנון ולתקצוב הציעה שינויים אחידים לכל האוניברסיטאות, והמועצה להשכלה גבוהה דחתה את זה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון, לפי התיאור שלו. ואני חושבת שהפרט הזה חשוב לנושא שלנו. ההתנגדות לא הייתה רק לתוכן, אלא גם לאחידות. אוניברסיטאות בישראל פיתחו מסורות שונות ואיזוני כוח שונים בין הנשיא ל Rector, והוא טוען שהמבנה צריך לשקף את האופי הזה.

בני פלומן (עברית)

אבל הנה מה שמטריד אותי. עשרים וחמש שנה אחר כך הלחץ לא נעלם. הסטודנטים לא חיכו שהוויכוח יסתיים. אם ההיררכיה הכפולה שרדה, בסדר, אבל היא שרדה כמשא ומתן מתמשך. ומשא ומתן לוקח זמן. כשמוסד רוצה לפתוח תוכנית בבינה מלאכותית, למי יש המילה האחרונה וכמה חודשים לוקח לגלות?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בוא נבחן שתי דוגמאות מישראל, ונדייק מה הן מלמדות. באוניברסיטת בן גוריון פועל מכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית. האוניברסיטה מתארת חוקרים בתחומי התמחות שונים ושיתופי פעולה עם התעשייה.

בני פלומן (עברית)

אז המכון מחבר חוקרים ושותפים. אבל האם זה אומר ששינו את כל המבנה של האוניברסיטה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא. עצם קיומו של מכון לא מוכיח שינוי כזה, וגם לא מספר לנו איך חולקו הסמכויות בפועל. הוא כן מעלה שאלות ארגוניות: מי אחראי לשותפות עם חברה, מי מקצה זמן לחוקרים, ואיך מגינים על מידע ועל עצמאות המחקר.

בני פלומן (עברית)

ויש גם השפעה על ההוראה, לא רק על המחקר. מה קורה כשהנהלה רוצה שכל בתי הספר ישלבו בינה מלאכותית?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אוניברסיטת רייכמן מתארת רפורמה מוסדית שמיועדת להתאים תכנים ושיטות הוראה ובהמשך גם את מבנה תוכניות הלימודים לבינה מלאכותית יוצרת. לפי האוניברסיטה, הרפורמה מבוססת על שיתוף פעולה בין בתי הספר. זו הצהרת המוסד על התוכנית, לא הוכחה שהשינוי כבר הושלם או הצליח.

בני פלומן (עברית)

וזה מחזיר אותנו למתח. ה Rector רוצה כללים אקדמיים, המנכ״ל צריך לתקצב כלים והכשרה, והמרצים שואלים מי קובע איך מעריכים עבודה של סטודנט.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וגם הסטודנטים צריכים לדעת מה מותר, איזה מידע מועבר לכלי ומתי אדם בודק החלטה. אלה שאלות לניהול משותף, לא מסקנות על מה שקרה דווקא ברייכמן או בבן גוריון.

בני פלומן (עברית)

אני רוצה תשובה מהירה למועמדת שפונה בלילה. בינה מלאכותית יכולה לעזור, אבל מי אחראי אם היא מבטיחה מסלול שלא קיים?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לכן הייתי מציעה לקבוע בעלות על התוכן, בדיקה אנושית ודרך לתקן טעויות, לצד כללים להגנת מידע. ואת ההשפעה בודקים בפועל: האם התשובות מדויקות, האם הפנייה טופלה, והאם הצוות והסטודנטים מבינים את הגבולות של הכלי.

בני פלומן (עברית)

כלומר הטכנולוגיה לא מחליפה תרשים אחריות. היא דווקא חושפת מהר מאוד כשאין אחד כזה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

המתח הזה עדיין מתנהל במשא ומתן, אבל אני רוצה להיזהר לא לטעון מעבר לכך. יש למבנה הכפול יתרון: הוא מגן על שיקול הדעת האקדמי דרך המבנה עצמו, ולא רק דרך רצון טוב. ויש גם מחיר. תוכנית רב תחומית, שירות משותף או יוזמה ללמידה לאורך החיים עשויים להזדקק לשתי ההיררכיות, ולעיתים גם לכמה פקולטות.

בני פלומן (עברית)

אבל יש פה עוד שאלה. אפשר לתת לדיקן יותר אחריות בלי לוודא שהוא יודע לנהל תקציב ואנשים?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו נקודה חשובה. המסמך מפנה למחקרי מוסד שמואל נאמן על מנהיגות אקדמית ומעלה פער אפשרי בין הצטיינות במחקר לבין הכשרה לניהול. לכן הוא מדגיש פיתוח מנהיגות ודיקנות מטיבה.

בני פלומן (עברית)

אז אם דיקן מצוין מחקרית אבל לא יודע להוביל צוות, קורס ניהול יפתור הכול?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא בהכרח. הכשרה היא רק חלק מהתשובה. צריך גם סמכות ברורה, תמיכה מקצועית ומשוב מהאנשים שהדיקן מוביל. אחרת מטילים עליו אחריות בלי לתת לו כלים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, היית בוחר דיקן לפי יכולת ניהול גם אם מועמד אחר חזק ממנו במחקר?

בני פלומן (עברית)

לא הייתי מחליט לפי מדד אחד. הייתי בודק גם את המעמד האקדמי וגם את היכולת להוביל אנשים, בהתאם לדרישות המוסד. דיקן צריך להתמודד עם שניהם.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ואם יש פער ניהולי, צריך לחשוב גם איזו תמיכה אפשר לתת, לא להניח שמינוי פותר אותו.

בני פלומן (עברית)

ואז יש גם את המכללות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון. לפי המחקר שמאחורי הפרק, דוחות הערכת איכות של המועצה להשכלה גבוהה מתארים לעיתים מבנים ריכוזיים יותר במכללות, עם משקל גדול יותר להנהלה. חלקם צמחו סביב מייסדים או דיקנים מייסדים חזקים. אבל המכללות שונות מאוד זו מזו, אז זה דפוס אפשרי, לא כלל.

בני פלומן (עברית)

אני רוצה לרדת מהכותרות למבנה עצמו. מי פוגש מועמדת, מי מטפל בה כשהיא כבר סטודנטית, ואיפה נמצאים השיווק והאקדמיה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ניקח את המסלול האקדמי המכללה למינהל כדוגמה למכללה חוץ תקציבית. לפי אתר המכללה, פועלים בה פקולטות ובתי ספר, ולצדם יחידות מנהליות עם תפקידים מובחנים. מרכז הרישום והקבלה מטפל במועמדים לתואר ראשון ושני.

בני פלומן (עברית)

כלומר המועמדת פוגשת מרכז רישום. אבל אחרי שהתקבלה, מי הכתובת שלה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

המכללה מציגה את מינהל הסטודנטים כגורם שמסייע בעניינים מנהליים במהלך הלימודים, ואת דיקאנט הסטודנטים כגורם לתמיכה ולרווחה. מדור שכר הלימוד מטפל בפניות על תשלומים, ומדור הבחינות מתכנן ומארגן את מערך הבחינות.

בני פלומן (עברית)

ומה עם השיווק? הוא חלק מהרישום או גוף נפרד?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ברשימת היחידות מופיע בנפרד אגף שיווק ויחסי ציבור, שאחראי לשיווק, לפרסום ולתדמית. מופיע גם אגף פיתוח עסקי שעוסק בין היתר בשותפויות. אגף הכספים מטפל בתקציב ובשכר, משאבי אנוש בסגל, ומערכות מידע במחשוב התהליכים.

בני פלומן (עברית)

ומצד האקדמיה, מי מחבר את המכללה למועצה להשכלה גבוהה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לפי המכללה, המזכירות האקדמית מרכזת ומבצעת מדיניות בתחום המינהל האקדמי ומשמשת חוליית קשר עם המועצה להשכלה גבוהה. רשות ההוראה עוסקת בפיתוח איכות ההוראה ורשות המחקר בעידוד מחקר. אבל רשימת היחידות לבדה לא מוכיחה מי מדווח למי או מי מאשר תוכנית חדשה.

בני פלומן (עברית)

זה חשוב. לא נצייר חצים בתרשים שלא ראינו. אבל אפשר לראות את נקודות הממשק: בית הספר מספק תוכן אקדמי, השיווק מציג אותו, מרכז הרישום פוגש מועמדים, והכספים בודקים תקציב.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כמפת עבודה להמחשה, כן. לא כתיאור של רצף אישורים מתועד במכללה. כדי לדעת מי יוזם, מי חותם ומתי מעורבת המועצה להשכלה גבוהה, צריך לבדוק את התקנון ואת הנהלים שחלים על התוכנית המסוימת.

בני פלומן (עברית)

ובואי נשווה לאוניברסיטה מתוקצבת. איך נראית המפה בבן גוריון?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

באתר אוניברסיטת בן גוריון מוצגים חבר נאמנים וועד מנהל, נשיא, Rector ומנכ״ל. לצד ה Rector מופיעה המזכירות האקדמית. במנהלה מופיעים בין היתר אגפי תכנון ותקצוב, כספים, משאבי אנוש, מחשוב וסייבר, שיווק ותפעול.

בני פלומן (עברית)

אז גם כאן השיווק לא מחליף פקולטה, והפקולטה לא מחליפה את הכספים. מה עובר בין היחידות?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נחשוב על תוכנית חדשה: דרוש תוכן אקדמי, יש לבחון משאבים ותשתיות, ובהמשך גם מידע למועמדים. אבל זה תרחיש לצורך הדיון. רשימת היחידות באתר אינה מספיקה כדי לקבוע את מסלול האישורים המדויק או את יחסי הכפיפות של כולן.

בני פלומן (עברית)

ויש לנו גם אירוע ישראלי שמראה מה קורה כשהגבולות בין גופים לא ברורים?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן, אבל זו דוגמה היסטורית. בדוח משנת 2003 מבקר המדינה בחן את המכללה האקדמית בתל חי בתקופת הקמתה. לדבריו, המכללה האזורית שהקימה אותה סיפקה לה שירותים חיוניים ורוב העובדים המנהליים והטכניים, והעצמאות המנהלית והכספית לא נשמרה במלואה.

בני פלומן (עברית)

כלומר יש שני גופים על הנייר, אבל גוף אחד תלוי בשני בשביל להפעיל את הקמפוס. כשהספק נקלע לקשיים, גם המוסד האקדמי חשוף.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק. המבקר תיאר גם צעדים לשיפור המצב הכספי ולהפרדה בחלק מניהול החשבונות. זו תמונת הביקורת מאותה תקופה, לא תיאור של המבנה היום. הלקח הוא לבדוק לא רק מי מופיע בתרשים, אלא מי מחזיק במשאבים ומי מספק שירותים חיוניים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

איך היית בודק היום תלות כזאת, בלי להניח שהבעיה ההיסטורית עדיין קיימת?

בני פלומן (עברית)

הייתי ממפה שירותים חיוניים: מי מספק כל שירות, מי משלם עליו ומה קורה אם הוא נעצר. אחר כך בודק מה כתוב בהסכמים מול מה שקורה בפועל.

בני פלומן (עברית)

אז לפני שאומרים שמבנה אחד מהיר יותר, בודקים שלושה דברים: סמכות רשמית, כסף ושירותים בפועל. ורק אז שואלים מי באמת יכול לקבל החלטה.

בני פלומן (עברית)

וזה המחיר של הבחירה. במכללה אפשר לקבל החלטה בתוך שבוע. ראיתי את זה. מייסד מסתכל על השוק, אומר פותחים את זה, וזה נפתח. חוויית הסטודנט יכולה להיות רציפה יותר. אבל המחיר הוא שהקול האקדמי חלש יותר, וכשהמייסד טועה, לאף אחד אין כוח מבני לומר עצור. באוניברסיטת מחקר זה הפוך: עשרה אנשים יכולים לומר עצור, וכמעט אף אחד לא יכול לומר קדימה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו דרך מאוד ברורה להציג את זה. מערכת אחת מותאמת להגנה, והשנייה למהירות. השאלה המעניינת לעשר השנים הבאות היא האם כל אחת יכולה לאמץ את היתרון של האחרת בלי לאבד את שלה. ולפני שנענה על כך, בוא נראה מה קרה בשאר העולם, כי ההשוואה מאירת עיניים.

Chapter 3

The Same Question, Different Answers Abroad

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אתחיל בעולם הבריטי והאמריקאי, כי משם מגיע אוצר המילים שרבים משתמשים בו. האידיאל האמריקאי של ממשל משותף נוסח בהצהרה על ניהול מכללות ואוניברסיטאות, שגובשה במשותף בידי איגוד הפרופסורים האמריקאי, המועצה האמריקאית לחינוך ואיגוד הגופים המנהלים, והגרסה שרוב האנשים מצטטים היא משנת 1966. מדיניות חינוכית ומעמד הסגל נמצאים בעיקר בידי הסגל, ואסטרטגיה, תקציב וייצוג חיצוני בידי הנשיא והנאמנים.

בני פלומן (עברית)

וזו עדיין המציאות?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא תמיד. מחקרים של אפקריאן וברינט ועמיתיהם, וגם הנחיות עדכניות לגופים מנהלים משנים 2025 ו 2026, מצביעים על התחזקות של הגופים המנהלים וההנהלה הבכירה. ברקע יש לחץ תקציבי ופוליטי ודחיפות שקשורה לחובות הנאמנות שלהם. זו פרשנות למגמות, בני, לא תיאור אחיד של כל קמפוס.

בני פלומן (עברית)

אז המודל האמריקאי הוא ממשל משותף על הנייר, ובמשבר יותר ויותר שליטה של ההנהלה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

במשבר המתח הזה מתגלה. בבריטניה ובאוסטרליה יש מודלים ניהוליים חזקים יותר. בחלק מהאוניברסיטאות הבריטיות שקמו אחרי 1992 הגוף האקדמי ממלא תפקיד מייעץ. באנגליה ראש האוניברסיטה עומד גם בראש הסנאט; בארצות הברית ובאוסטרליה יש לו בדרך כלל יושב ראש נבחר.

בני פלומן (עברית)

וואו. אז באנגליה אותו אדם חובש את שני הכובעים. זה הפוך מההפרדה בישראל בין נשיא ל Rector.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון, וזו לא רק שאלה של תפקידים. לפי הנתונים שהוצגו, כשלושים ושבעה אחוזים מהסנאטים באוסטרליה הם גופים מנהלים בפני עצמם, לעומת כארבעים ושמונה אחוזים בארצות הברית ושישים ושבעה באנגליה. באוסטרליה חקיקה מדינתית קבעה מודל שבו הסנאט הוא ועדת משנה של המועצה.

בני פלומן (עברית)

ולרשויות הפיקוח אכפת? כי בישראל המועצה להשכלה גבוהה היא שחקן מרכזי.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זה מקרה מעניין. באנגליה הרשות לענייני סטודנטים קובעת עקרונות ממשל לטובת הציבור כתנאי לרישום, והם כוללים ממשל אקדמי. מצופה מהמוסד להחזיק סנאט, מועצה אקדמית או גוף מקביל, והגוף המנהל חייב לקבל ולבחון ראיות לכך שהממשל האקדמי הולם ואפקטיבי, באמצעות נהלים מפורשים מול אותו גוף. כך שגם במערכת מוכוונת שוק המדינה אומרת: חייב להיות קול אקדמי מתפקד, והגוף המנהל אחראי לבדוק זאת. זו לא הבטחה לכוח, אבל זה רף מינימלי.

בני פלומן (עברית)

אני אוהב רף מינימלי. ומה לגבי יבשת אירופה? אני מניח שזה אותו סיפור.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

באירופה מבחינים בין מודל עם גוף מנהל אחד למודל עם שניים. במודל הכפול המסורתי הגוף האקדמי מטפל באקדמיה והמועצה בכספים ובאסטרטגיה. במודל כפול לא סימטרי אחד הגופים דומיננטי יותר, בדרך כלל המועצה. זו החלוקה ששימשה את ניתוחי איגוד האוניברסיטאות האירופי.

בני פלומן (עברית)

ומה המיון הזה הראה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בניתוח של 2018 אירלנד, אסטוניה, לטביה ופולין היו מערכות יחידניות המבוססות על סנאט, כלומר אנשי האקדמיה למעשה ניהלו אותן. עד הניתוח של 2022 רק אזור ברנדנבורג בגרמניה שמר על המערכת הזאת. אסטוניה ולטביה סווגו אחרי רפורמות כמודלים כפולים מסורתיים. פולין ואירלנד סווגו מחדש כמודלים כפולים לא סימטריים.

בני פלומן (עברית)

כלומר לא מדובר רק בשינוי שמות. השאלה היא איפה יושב הכוח.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

במקביל, בדנמרק, איסלנד, שוודיה, נורווגיה, פורטוגל ופלנדריה היו מודלים יחידניים המבוססים על מועצה מנהלת, ובדנמרק, איסלנד ופורטוגל חייב להתקיים סנאט, אבל רק בתפקיד מייעץ. להולנד יש מערכת כפולה עם שתי מועצות, ולא מועצה וסנאט.

בני פלומן (עברית)

אז המודל שבו אנשי האקדמיה מנהלים את המקום כמעט נעלם באירופה בתוך כמה שנים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

הסתייגות אחת: חלק מהסיווג מחדש משקף רפורמות וחלקו משקף הוספת מדינות למדגם, לכן לא הייתי רואה בזה ספירה מדויקת. אבל הכיוון ברור, ותמצית המחקר לפרק מתארת מעבר למודלים כפולים לא סימטריים או למודלים יחידניים המבוססים על מועצה, עם הנהלה ביצועית חזקה, Rectors מקצועיים והסכמי ביצוע עם משרדי ממשלה.

בני פלומן (עברית)

הסכמי ביצוע. זה החלק שמתחבר למה שראינו במכללות הטכנולוגיות, כשהמימון הממשלתי מעצב את המבנה. כשהמשרד מממן לפי יעדים, מישהו בפנים צריך סמכות לעמוד ביעדים האלה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק. אם המדינה חותמת על הסכם עם מוסד, היא צריכה לדעת מי מוסמך להתחייב לתוצאות. זה קשה יותר כשהיחידות פועלות בנפרד. קנדה היא מקרה ביניים. באוניברסיטאות המתוקצבות ציבורית נפוץ מבנה עם שני גופים: סנאט שאחראי למשימה ולתוכניות האקדמיות, וחבר נאמנים שאחראי לכספים ולתפעול. המבנה נקבע בחקיקה. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא בהתייעצות עם הסנאט וקהילת האוניברסיטה.

בני פלומן (עברית)

אז אם אני מציב את ישראל על המפה הזאת, מה אני רואה? היא נראית קרובה יותר למודלים הכפולים המסורתיים, כמו אוסטריה, איטליה או האוניברסיטאות הוותיקות באנגליה, שבהם הסנאט שומר על סמכות אקדמית, אבל יש עליה לחץ להידמות יותר למודלים הלא סימטריים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו קריאה סבירה, בהסתייגות שהניתוח של איגוד האוניברסיטאות האירופי עוסק באירופה, ואני ממקמת את ישראל על דרך ההשוואה ולא לפי הסיווג שלהם. מה שאני יכולה לומר בביטחון על סמך המאמר של צנזור הוא שבישראל הייתה היררכיה אקדמית חזקה מבחינה רשמית, ושמקדמי רפורמות ניסו שוב ושוב להעביר אותה למבנה אנכי יותר. בחלקים גדולים של אירופה, לעומת זאת, המעבר הזה כבר נעשה, לעיתים קרובות באמצעות חקיקה.

בני פלומן (עברית)

ובכל זאת המעבר באירופה לא תיקן אוטומטית את חוויית הסטודנט.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וזו הנקודה שהייתי מדגישה. ריכוז סמכות מאפשר לקבל החלטות. הוא לא מבטיח שהן יהיו טובות. וכפי שנראה, מה שהשתנה בפועל בעשור האחרון ברמת המחלקות והשירותים עשוי להיות חשוב לסטודנטים יותר מהשאלה מי יושב בראש.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ומה היית מעדיף, בני: החלטה מהירה של אדם אחד או החלטה איטית יותר עם שיתוף רחב?

בני פלומן (עברית)

תלוי בהחלטה. לא כל שינוי בשעות מענה צריך ועדה רחבה, אבל תוכנית לימודים מחייבת את מי שמבינים בתוכן. אני רוצה לקבוע מראש מי צריך להיות בחדר וכמה זמן מוקצב להחלטה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כלומר לא מהירות בכל מחיר, אלא תהליך שמתאים לסיכון ולהחלטה.

Chapter 4

What Really Changed: Divisions, Matrices and Precarity

בני פלומן (עברית)

בואי ניכנס למה שבאמת השתנה בעשר השנים האחרונות. תרשימי ממשל זה דבר אחד, אבל אני רוצה לראות מה השתנה במפגש של הסטודנט עם המוסד.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

השינוי הבולט ביותר הוא פירוק המחיצות בין המחלקות לטובת חטיבות ואשכולות. יש סדרת דוגמאות מאוד קונקרטית ממצגת משנת 2024 למועצת המכללות העצמאיות, שהציגו מנהלים אקדמיים מאוהיו וסליאן, מאוניברסיטת טריניטי בטקסס וממכללת וורן וילסון. אציין מראש שכמה מהמקרים המוקדמים שם מתוארכים לשנת 2008, ולכן הם שורשי המגמה, ובעשור האחרון הרעיון התפשט.

בני פלומן (עברית)

תני לי את המספרים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

במכללת בריה עברו משלושים מחלקות לשש חטיבות. זה קרה אחרי מפולת הבורסה של 2008, שפגעה ביכולת לשרת סטודנטים שרובם בעלי הכנסה נמוכה. לפי המצגת, המטרה הייתה גם לחסוך, אבל בעיקר לעודד עבודה רב תחומית ושיתוף פעולה בין חברי הסגל.

בני פלומן (עברית)

ואיך יודעים שזה לא היה רק קיצוץ בתחפושת?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

התוצאות שדווחו כללו יותר גיוסי סגל חוצי תחומים, קורסים וחטיבות לימוד משניות רב תחומיות חדשות, יותר מענקים לעבודה רב תחומית ואימוץ רחב יותר של גישות למידה פעילה. ומה שמעניין, השינויים היו ברובם בלתי נראים לסטודנטים.

בני פלומן (עברית)

ברובם בלתי נראים לסטודנטים. אני אוהב את זה, כי זה המבחן הנכון. תארגנו מחדש מאחורי הקלעים, ותשאירו את החוויה בחזית חלקה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

גם אריזונה סטייט התארגנה מחדש ב 2008, אחרי קיצוצי תקציב. היא דיווחה על חיסכון שנתי של כתשעה מיליון דולר בעקבות צמצום משרות. במקביל נוצרו יחידות חדשות, ובהן בית הספר לקיימות והמכללה לפתרונות בריאות.

בני פלומן (עברית)

ובפלימות סטייט יש את הציטוט הזה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ב 2016 פלימות סטייט הודיעה שתעבור מעשרים וארבע מחלקות לשבע חטיבות אשכול, על רקע קיצוצי תקציב. הנשיא דונלד בירקס הסביר שקשה להתבלט כשכולם נראים אותו הדבר. מבחינתו, שילוב תחומים יכול לעזור למוסד לבנות יתרון ייחודי.

בני פלומן (עברית)

זו הצהרת מיצוב, לא תרשים ארגוני. זה בידול. הייתי שם את זה בשקף בכל סדנת אסטרטגיה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק. הרעיון הוא לא רק לחסוך, אלא גם לעזור לסטודנטים, למעסיקים ולמממנים להבין מה המוסד מציע. ומה קורה ביום יום? באוהיו וסליאן מתארים ראשי חטיבות שלקחו אחריות על תקציבים, תזמון, עומסי עבודה, מנהל והערכת עובדים. בעבר כמה ראשי מחלקות עסקו במשימות האלה בנפרד.

בני פלומן (עברית)

רגע, אז ראש המחלקה מאבד גם את השליטה בתוכן?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

במקביל ראשי המחלקות או התוכניות שומרים על האחריות לתוכנית הלימודים ולהסמכה. היתרונות שהוצגו כוללים יעילות רבה יותר, פחות מאבקים על שיתוף משאבים ואנשי סגל, יותר הזדמנויות לסגל ללמד במגוון תוכניות ופחות חשש משיתוף פעולה שנובע ממדדי ביצוע, משום שהמשאבים מאוגדים.

בני פלומן (עברית)

אבל מי מחליט איזו מחלקה נכנסת לאיזו חטיבה? שם מתחילות המלחמות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זאת בדיוק השאלה שהם ניסו לענות עליה בעזרת נתונים. באוהיו וסליאן שאלו אנשי סגל ועובדים עם אילו מחלקות הם מתאמים קורסים, חולקים שיטות הוראה וזהות אינטלקטואלית, וגם דאגות לגבי הרשמה. הסקר נשלח למאה ושלושה אנשים. תשעים ואחד ענו, כלומר שמונים ושמונה אחוזים.

בני פלומן (עברית)

יפה, אבל מה עושים עם התשובות? עוד דוח למגירה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אחר כך נבנו מפות רשת שהראו אילו יחידות התקבצו באופן טבעי, ונוסחו הצעות לחטיבות על סמך הקהילות שעלו מהנתונים. אוניברסיטת טריניטי בטקסס הכינה מפה דומה עם ארבע קהילות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, אם המפה מראה ששתי יחידות צריכות לעבוד יחד, אבל האנשים בהן לא סומכים זה על זה, מה תעשה?

בני פלומן (עברית)

לא אתחיל מלצייר עוד קופסה. אבקש משתי היחידות לבחור בעיה משותפת ולהסכים מי עושה מה. אחר כך נבדוק יחד אם זה עבד.

בני פלומן (עברית)

אז במקום שהמנהל האקדמי יצייר קופסאות בחדר סגור, שואלים אנשים איך הם באמת עובדים ונותנים לדפוס להתגלות. זה חכם. זה הופך מאבק פוליטי לשיחה על נתונים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וגם כותרת המצגת מעידה על כך: ליצור חטיבות בלי ליצור פילוג. הם הבינו את הסיכון.

בני פלומן (עברית)

אפשר לצייר חיבורים, אבל מי משלם עליהם? נניח ששתי פקולטות פותחות תוכנית משותפת וכל אחת רוצה את שכר הלימוד אצלה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו בדיוק אחת המחלוקות בתקצוב המבוזר שהמסמך מתאר. במודל של מרכזי אחריות, פקולטה שומרת חלק ניכר מההכנסות שלה ונושאת בעלויות. זה יכול לעודד יוזמה ולחשוף את המחיר האמיתי של פעילות.

בני פלומן (עברית)

נשמע לי מצוין. מי שיוזם גם רואה את התוצאה. למה לא לעשות את זה בכל מקום?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כי אותו תמריץ יכול לגרום לפקולטות להתחרות על סטודנטים או להתווכח על חלוקת ההכנסות מתוכנית משותפת. ואפשר גם לדחוק תחומים חשובים שמכניסים פחות כסף.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, נניח ששתי פקולטות נמדדות לפי ההכנסות שלהן. איזה תמריץ היית נותן להן לפתוח יחד תוכנית, במקום להיאבק על כל סטודנטית?

בני פלומן (עברית)

הייתי קובע מראש איך מתחלקים ההכנסות ועומס ההוראה, ומודד גם את הצלחת התוכנית המשותפת. אם כל אחת רואה רק את השורה שלה, אל תצפי מהן להתנהג כאילו הן צוות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ומה אם התוכנית חשובה למחקר או לחברה אבל לא צפויה להכניס הרבה? גם לזה צריך להיות מקום בהחלטה, לא רק לחלוקת הכנסות.

בני פלומן (עברית)

אז מה, נחזור לתקציב מרכזי ולא תהיה לאף אחד אחריות?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא חייבים לבחור רק בין שני הקצוות. המסמך מתאר גם קרן מרכזית שמעבירה משאבים בין יחידות. אפשר לקבוע מראש כללי חלוקה לתוכנית משותפת ולשמור מימון לספרייה ולשירותים. השאלה היא מה המוסד בוחר לתמרץ.

בני פלומן (עברית)

בואי נעשה ניתוח אירוע. זו דוגמה לצורך הדיון: פקולטה אחת מביאה סטודנטים לתוכנית משותפת, והשנייה מספקת את רוב המרצים. בסוף השנה שתיהן טוענות שהן מסבסדות את האחרת.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וכל אחת עשויה להיות צודקת מנקודת המבט שלה. ההנהלה צריכה לחשוף את עלויות ההוראה, השירות והתשתיות, ולשמוע גם את אנשי המנהל ואת המרצים שנושאים בעבודה.

בני פלומן (עברית)

ואז קובעים מראש איך מחלקים הכנסות ועומס, ולא אחרי שכבר יש מריבה. אבל מי בודק שלא פוגעים בתוכן כדי לחסוך?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

הגורמים האקדמיים המוסמכים. וגם כאן חייבים מסלול ערעור כשצוות חושב שהחלטה תקציבית פוגעת באיכות. זו הצעה לניהול הממשק, לא נוסחה שמובטחת להצליח.

בני פלומן (עברית)

ועכשיו לשינוי השני, שקרוב אליי: ריכוז השירותים. לפי המחקר לפרק, מוסדות עוברים לעיתים משירותים נפרדים בכל פקולטה לצוותים מרכזיים, למשל בייעוץ, בשיווק, בלימודי המשך ובשותפויות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

הייתי מציגה זאת כאפיון של מגמה רחבה בתמצית המחקר, ולא כמשהו שאני יכולה לכמת. אבל ההיגיון ברור. אם כל פקולטה מנהלת שיווק, ייעוץ ויחידת לימודי המשך משלה, האוניברסיטה מציגה שמונה פנים לשוק והסטודנט צריך להבין על איזו דלת לדפוק.

בני פלומן (עברית)

תחשבי על מועמדת שבודקת תואר שני ותעודה מקצועית. אם לכל פקולטה יש טופס ומעקב משלה, מי אחראי למסע שלה? שירות מרכזי יכול לעזור, אבל אני חושש שהפקולטה תרגיש שהתוכנית כבר לא שלה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וזה המתח במטריצה. צריך להסכים מי מחליט על התוכן, על התמחור ועל המעקב. ריכוז יכול לעזור, אבל אם הסגל רואה בצוות המרכזי רק גוף מפקח, האמון נפגע.

בני פלומן (עברית)

בואי נעצור על השיווק. מנהלת השיווק יושבת בצד המנהלי, אבל כדי להסביר למועמדת מה היא באמת תלמד, היא תלויה בפקולטה. מה קורה כשההנהלה רוצה קמפיין עכשיו והסגל עוד לא הסכים על פרטי התוכנית?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זה תלוי במבנה של כל מוסד, אבל המתח ברור. השיווק צריך לעמוד בלוחות זמנים ולהציג מסר ברור, והסגל אחראי לאמינות התוכן האקדמי. אם אין מסלול אישור מוסכם, כל צד עלול להרגיש שהשני מעכב אותו.

בני פלומן (עברית)

ומנגד, אם כל מודעה עוברת דרך חמישה גורמים, מאבדים זמן. אני רוצה לדעת מי מאשר מה, ומתי. לא לשלוח את מנהלת השיווק לחפש חתימות בכל הקמפוס.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

מסכימה, אבל מהירות לא יכולה להצדיק הבטחה שהפקולטה לא יכולה לקיים. אפשר להגדיר מראש אילו פרטים אקדמיים דורשים אישור, מי מאשר אותם ומה זמן התגובה. מסרים כלליים יכולים להתנהל בתהליך אחר.

בני פלומן (עברית)

וזה משפיע גם על התוצאה. בשיווק מרכזי אפשר לראות את מסע המועמדת בין תוכניות ולתאם מעקב. בשיווק נפרד לכל פקולטה יש קרבה לתוכן, אבל המועמדת עלולה לקבל מסרים שונים או להישאר בין הכיסאות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וגם ריכוז אינו פתרון אוטומטי. צוות מרכזי שרחוק מהפקולטות עלול לפספס את הייחוד שלהן. לכן כדאי לבדוק יחד גם זמני מענה והרשמה וגם האם המסרים מדויקים והאם הסטודנטים מקבלים את מה שהובטח להם.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אני רוצה לאתגר אותך דווקא כאיש שיווק. אם הפקולטה אומרת שהקמפיין מבטיח יותר ממה שהתוכנית נותנת, מי עוצר אותו גם כשכבר הושקע בו כסף?

בני פלומן (עברית)

עוצרים ובודקים לפני שעוד מועמדים מקבלים הבטחה מטעה. השיווק לא יכול להחליט לבד מה מלמדים, אבל הפקולטה צריכה להגיב בזמן ולהציע ניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זה בעיניי המבחן של ממשק טוב: לא רק מי רשאי לעצור, אלא גם מי חייב לעזור לתקן.

בני פלומן (עברית)

כלומר שיווק לא יכול לעבוד לבד, אבל גם לא יכול להיות תלוי באישור אינסופי. הנהלה, אקדמיה ושיווק צריכים להסכים מי אחראי לכל חלק במסע.

בני פלומן (עברית)

רגע, יש כאן גם שני מנהלים. נניח שחוקרת שייכת למחלקה, אבל עובדת גם במרכז מחקר משותף. ראש המחלקה רוצה ממנה הוראה וראש המרכז רוצה זמן למחקר. למי היא מקשיבה?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו חולשה אפשרית של מטריצה, והמסמך מצביע בדיוק על נאמנויות כפולות ועמימות בדיווח. החיבור בין התחומים לא מבטל את הצורך להחליט מראש מי קובע את עומס העבודה ואיך פותרים התנגשות.

בני פלומן (עברית)

כלומר מטריצה בלי כללי הכרעה היא לא שיתוף פעולה. היא שני אנשים שמושכים את אותה חוקרת.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון. וגם לא כל עבודה חייבת מטריצה. המסמך מציע לחשוב על מבנה משולב: סדר ברור בעבודה השוטפת, וגמישות במשימות שחוצות תחומים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ואם החוקרת מקבלת שתי דרישות סותרות, בני, היית מצפה ממנה לפתור את זה לבד?

בני פלומן (עברית)

ממש לא. שני המנהלים צריכים לתאם עומס ולתת לה תשובה אחת. אם אין הסכמה, צריך לדעת מי מכריע, לא להשאיר אותה באמצע.

בני פלומן (עברית)

ואז מגיע השינוי השלישי והלא נוח.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן, חוסר ביטחון תעסוקתי. לפי המחקר לפרק, צמצום כלכלי והאצה בתקופת המגפה לוו בסגירת תוכניות ובהסתמכות גוברת על מרצים מן החוץ וסגל בלי מסלול קביעות. זה עורר גם עימותים עם איגודי הסגל, במיוחד כשהנהלות הכריזו על מצוקה כספית בלי הסכמה בגוף האקדמי.

בני פלומן (עברית)

וזה החלק שבו אני לא יכול להיות רק איש היעילות. אם מעבירים את ההוראה לאנשים בלי ביטחון תעסוקתי, הם לא באמת יכולים לממש חופש אקדמי ואין להם מושב בסנאט. שיניתם את המבנה של מי שמחזיק במומחיות בלי לשנות את תרשים הממשל. על הנייר הסנאט עדיין שם. בפועל, חלק הולך וגדל מהאנשים שמלמדים לא שייך אליו.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן, בני, ויש כאן פרדוקס. ממשל משותף מניח סגל יציב ובעל מעמד. אם הרכב הסגל משתנה, צריך לשאול גם מי נשמע בדיון, אפילו כשהגוף הרשמי לא השתנה. אבל אני נזהרת: אין לנו כאן נתונים שמאפשרים לקבוע איך זה נראה בכל מוסד בישראל.

בני פלומן (עברית)

בואי נרד לקומה של המרצים. מרצה בכירה קובעת את מבנה הקורס, מתרגלת בודקת עבודות, ומרצה מן החוץ מגיעה ללמד. מי מהן נמצא כשמחליטים לשנות את הקורס?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו המחשה, והתשובה משתנה ממוסד למוסד. אבל אם מי שעושה את העבודה לא נשמע, קל לפספס עומס וביצוע. ארגון הסגל באוניברסיטת תל אביב מציג הסכמים שמבחינים בין עמיתי הוראה, מורים מן החוץ ועוזרי הוראה, וגם הסדרים הנוגעים לביטחון תעסוקתי.

בני פלומן (עברית)

אז הסגל הזוטר הוא לא קבוצה אחת, וגם הסגל המנהלי לא נמצא שם רק כדי לבצע הוראות. אם משנים רישום או בחינות בלי לשאול אותם, הם נשארים עם הבלגן.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון, אבל שיתוף לא מחליף הסכם עבודה ולא מבטל את אחריות ההנהלה. צריך להבהיר מי מייצג כל קבוצה, מה פתוח לדיון ומה כבר מחייב על פי ההסכמים.

בני פלומן (עברית)

בואי נדבר על מי שנכנס למערכת. מרצה חדשה, מתרגל או עובדת רישום. האם כולם יודעים למי פונים ביום הראשון ומי אחראי לעזור להם להיכנס לתפקיד?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו שאלה מבנית. כדאי להגדיר מי מטפל בתנאי ההעסקה ובהרשאות, מי חונך מקצועית ומי מסביר את הנהלים. הצרכים שונים בין סגל אקדמי, סגל מנהלי ומרצים מן החוץ.

בני פלומן (עברית)

אבל אם משאבי אנוש מטפלים בניירת וראש היחידה עסוק, העובדת יכולה להגיע ולגלות שאף אחד לא הכין אותה לעבודה עצמה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק. לכן הייתי קובעת איש קשר אחד לקליטה, גם אם כמה יחידות משתתפות בה. ובודקת אחרי תחילת העבודה אם יש גישה לכלים, הדרכה וכתובת לשאלות. התהליך צריך להתאים להסכמים ולנהלים של כל מוסד.

בני פלומן (עברית)

ומה קורה אחר כך? עובדת רישום רוצה להתקדם לניהול, ומרצה רוצה קידום אקדמי. האם זה אותו מסלול?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לא בהכרח. מסלולי הקידום והגורמים שמחליטים משתנים לפי סוג התפקיד, ההעסקה וכללי המוסד. כדאי שהעובדים ידעו מה הקריטריונים, מי מעריך אותם ואיך אפשר לקבל משוב או לבחון החלטה.

בני פלומן (עברית)

וגם מי מקבל הזדמנות ללמוד ולהתקדם. אם רק מי שמקורב למנהל שומע על תפקיד פנוי, אין באמת מסלול הוגן.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון. לצד פרסום הזדמנויות והכשרה, צריך לבדוק מי בכלל זכאי להתמודד ומה קובעים ההסכמים. וגם לשאול אם מרצים מן החוץ או עובדים זמניים מקבלים מידע ותמיכה שמתאימים למעמד שלהם.

בני פלומן (עברית)

אז איך נדע שהתהליך עובד? לא מספיק לסמן שהייתה הדרכה ביום הראשון.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אפשר לבדוק אם העובדים יודעים למי לפנות, אם קיבלו משוב ואם הם מבינים את אפשרויות ההתפתחות שלהם. כדאי לבחון גם מי עוזב ולמה, בזהירות ובלי לחשוף מידע אישי.

בני פלומן (עברית)

וזה מחזיר אותנו למבנה: מי אחראי על הכניסה לתפקיד, מי על ההתפתחות, ומי מטפל כשיש קושי בין העובד למנהל?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק. צריך גם כתובת בטוחה לתלונות ומנגנון ברור לבירור, לפי כללי המוסד וההסכמים. המבנה נבחן לא רק בהחלטות על תוכניות, אלא גם בדרך שבה מתייחסים לאנשים שעובדים בהן.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ואיך היית יודע שקליטת עובד חדש באמת הצליחה, בני?

בני פלומן (עברית)

הייתי שואל את העובד אם הוא יודע למי לפנות, יש לו כלים לעבודה והוא מבין מה מצופה ממנו. לא מספיק שהטפסים מולאו.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וגם חשוב לאפשר לו לומר מה חסר, בלי לחשוש שהשאלה תיחשב חולשה.

בני פלומן (עברית)

ועכשיו לשביתה. שם המחיר של חוסר הסכמה כבר יוצא מחדר הישיבות. יש לנו מקרה אמיתי?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן. במאי 2023 הסגל האקדמי הבכיר הכריז על שביתה באוניברסיטאות על רקע עיכוב במשא ומתן להסכם שכר. לפי דיווח באתר דבר, קדמו לה שביתה בת יום וצעדים לסירוגין.

בני פלומן (עברית)

הסגל אומר שהשכר והמשאבים חשובים לעתיד האקדמיה. אבל הסטודנטית באמצע הסמסטר שואלת אם השיעור שלה מתקיים. למה היא צריכה לשלם את המחיר?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו שאלה קשה. באותו דיווח הוועדה לתכנון ולתקצוב טענה שהייתה התקדמות במשא ומתן וביקרה את הפגיעה בסטודנטים. נציגת הסגל מצדה קראה למדינה להקצות משאבים מתאימים. אלו עמדות שונות של הצדדים, ולא נקבע כאן מי צודק.

בני פלומן (עברית)

אז ניתוח האירוע הוא לא רק כמה שיעורים מתבטלים. זה גם אמון, עומס על מזכירויות ותיאום מחדש של לימודים ובחינות, אם השיבוש מתארך.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אלה השלכות אפשריות שצריך לבדוק בכל אירוע, לא נתונים שקבענו על השביתה הזאת. ובו בזמן שביתה היא כלי של עובדים במשא ומתן. מנגנון הידברות מוקדם והודעות ברורות לסטודנטים יכולים לצמצם אי ודאות, אבל לא מבטיחים פתרון לסכסוך.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, אתה מדבר על הפגיעה בסטודנטית. איך היית נותן לה מידע ברור בזמן שביתה בלי לבקש מהסגל לוותר על הזכות שלו להיאבק?

בני פלומן (עברית)

הייתי מפריד בין השניים. המוסד צריך לעדכן מה ידוע, מה עדיין לא ידוע ומתי ייתן עדכון נוסף. זה לא פותר את הסכסוך ולא קובע מי צודק, אבל לפחות לא משאיר את הסטודנטית לנחש.

Chapter 5

Agility Versus Integrity: A Structure That Fits the Era

בני פלומן (עברית)

בואי נגיע לוויכוח האמיתי, כי בעיניי זה מרכז הפרק. זריזות מול יושרה אקדמית. הצד הניהולי אומר: אם תואר לא בר קיימא, אני לא יכול לחכות שמונה עשר חודשים עד שיסתיים מחזור החלטות של הסנאט כדי לסגור אותו. ואם השוק צריך תואר רב תחומי בבינה מלאכותית, אני לא יכול לחכות שמונה עשר חודשים כדי לפתוח אותו. זו לא התקפה על הפרופסורים, זה חשבון פשוט.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

והסגל משיב שהחשבון הזה מתייחס לאוניברסיטה כמו למפעל לייצור מוצרים. אם מנווטים לפי אותות שוק קצרי טווח, מרעיבים את המחקר הבסיסי ואת העבודה האיטית של לימוד חשיבה ביקורתית, הדברים שלא מופיעים בלוח מדדים רבעוני.

בני פלומן (עברית)

אבל אם אי אפשר למדוד את זה ברבעון, איך יודעים שלא פשוט מתחמקים מאחריות?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

צנזור מציע לחשוב על זה כך: אנחנו לא יודעים מראש מי יגלה את התגלית הגדולה הבאה. לכן, לטענתו, צריך לטפח מערכת שנותנת חופש למגוון אנשים ורעיונות, גם בקבלת החלטות.

בני פלומן (עברית)

את זה אני מקבל. זה טיעון של תיק השקעות. לא יודעים אילו הימורים יצליחו, אז מגינים על המגוון. אבל בואי אשתמש באותו היגיון נגד הסנאט. תיק צריך מישהו שיגזום אותו. אם אף אחד לא יכול לסגור שום דבר, המגוון הופך להתפזרות.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אני מסכימה שצריך לבחון תוצאות, אבל אני לא מסכימה שמספר נרשמים לבדו אומר לנו מה לגזום. המסמך מציע לבחון גם מחקר, התמדה של סטודנטים ואחריות חברתית, לצד מצב כספי.

בני פלומן (עברית)

אני בעד מדדים, אבל אם יש עשרים מדדים, כל דיקן יבחר את זה שבו הוא נראה טוב. מי מחליט מה חשוב?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו החלטה ערכית שהמוסד צריך לקבל בגלוי, לא רק חישוב. וגם מדד חשוב יכול להטעות: מספר פרסומים לא מספר לבדו מה עומק המחקר, ושביעות רצון לא מספרת לבדה מה למדו.

בני פלומן (עברית)

אז לא בלי מספרים, אבל גם לא מספר אחד שמחליף שיקול דעת.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בדיוק. וליד כל יעד כדאי לשאול גם מה הוא לא רואה ומי עלול לשלם את המחיר כשמנסים לעמוד בו.

בני פלומן (עברית)

אז בואי נציע מודל עבודה, לא עוד רשימת מדדים. נניח ש Rector והמנכ״ל בוחרים תוכנית משותפת אחת ומתחייבים לבדוק מה תקוע בה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

מתחילים בהסכמה עם נציגי הסגל האקדמי והמנהל: מה מטרת התוכנית, מי אחראי לכל החלטה ואילו משאבים וזמן מוקצים לעבודה המשותפת. אחר כך בוחרים כמה מדדים מוגדרים ובוחנים אותם לאורך זמן.

בני פלומן (עברית)

למשל זמן מפנייה לתשובה, התמדה של סטודנטים ועלות התוכנית. ולצד זה בדיקה אקדמית של התוכן, לא רק ספירה של נרשמים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

נכון. כדאי להגדיר מראש מאיפה הנתונים מגיעים, מי בודק אותם ומתי נפגשים שוב. בהערכת מחקר והוראה נדרש גם שיקול דעת מקצועי, לא רק מדד מספרי.

בני פלומן (עברית)

אבל למה שמַרְצָה עסוקה תשקיע בשיתוף פעולה אם הקידום שלה נבחן רק לפי מה שהיא עושה לבד?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זאת בדיוק שאלת המוטיבציה. אפשר להציע הכרה בעבודה משותפת, זמן מוגדר בעומס העבודה והזדמנויות פיתוח. אבל כל שינוי בתגמול או בתנאי העסקה צריך להתאים להסכמים ולסמכויות במוסד.

בני פלומן (עברית)

ואני רוצה לראות תוצאה, לא רק פגישות. אם המספרים לא משתפרים, משנים את הדרך.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן, אבל נזהרים מתמריץ שמעודד להשיג מספר על חשבון רמה אקדמית או תנאי עבודה. אם מודדים רק מהירות, קל להפסיק לשמוע התנגדות מוצדקת.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אז בני, אם אתה יכול לבחור רק נקודת התחלה אחת למדידה, מה תבדוק מחר בבוקר?

בני פלומן (עברית)

הייתי מתחיל בפניות שממתינות לתשובה: כמה זמן הן מחכות ואצל מי. אבל לא מסתפק במספר. בודק גם אם התשובה באמת פתרה את הבעיה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וזה גם מונע מלסמן פנייה כסגורה רק כדי לשפר את המדד, כשהסטודנטית עדיין תקועה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

זו לא בחירה פשוטה בין האקדמיה להנהלה. בהחלטות על איכות מחקר, קביעות ותוכן התואר, המומחיות האקדמית חיונית. איגוד הפרופסורים אומר שהסגל צריך בדרך כלל להוביל שם. בתמחור, בשירותים ובשותפויות גם לעיכוב יש מחיר, ויש עוד שיקולים.

בני פלומן (עברית)

אז רוח התקופה צריכה מוח מפוצל. מהיר בניהול תיק התוכניות, איטי ומוגן בשיקול הדעת האקדמי.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן, והמודל הכפול ניסה להפריד בין החלטות אקדמיות להחלטות על כספים ואסטרטגיה. אבל הגבול נעשה מורכב. מי אחראי לתואר בביולוגיה חישובית שצריך תוכן משתי פקולטות, השקה מהירה ומחיר מתאים?

בני פלומן (עברית)

וכאן אנחנו מגיעים ליישום, כי ראיתי מבנים יפהפיים מתים בששת החודשים הראשונים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

הספרות על שינוי ארגוני עקבית בנושא הזה. המודל של קורט לוין אומר שצריך להפשיר דפוסים קיימים לפני שמשנים אותם ואז להקפיא מחדש את הדפוסים החדשים. עבודתו של ג׳ון קוטר מדגישה תחושת דחיפות ובניית קואליציה מובילה.

בני פלומן (עברית)

אבל בשטח לא מספיק לצטט מודל. מה קורה כשפשוט מודיעים לסגל שהחלטנו?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ובהקשרים אקדמיים, הדפוס הוא שארגון מחדש שנכפה רק בצו ההנהלה יוצר התנגדות פסיבית, אי ציות סמוי והתרחקות של הסגל. אנשים מגיעים לפגישות וממשיכים בשקט לעשות מה שעשו קודם. תמצית המחקר מציגה זאת בפשטות: ארגון מחדש מוצלח דורש הגדרה משותפת של הבעיה ומיפוי נתונים שקוף בין תחומים.

בני פלומן (עברית)

וזה בדיוק מה שהסקר באוהיו וסליאן עשה. זה לא היה קסם. זו הייתה דרך לגרום לאנשים להגדיר את הבעיה ביחד לפני שמישהו מצייר קופסה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

וזה מחבר אותנו לצנזור. הוא לא התנגד לכל שינוי, אלא לשינוי שנכפה בלי להגן על העצמאות האקדמית. חלק מהדוגמאות לחטיבות מנסות לענות על זה דרך התהליך: לשתף את הסגל בנתונים ובהחלטה.

בני פלומן (עברית)

אבל תני לי להיות המעצבן. בישראל הסנאט חזק, וזה טוב. אבל סנאט חזק יכול להפוך גם למכונת וטו. אם התרבות היא שכל דבר שחוצה תחומים דורש הסכמה מלאה של כולם, אז המבנה מגן רשמית על החופש האקדמי, אבל בפועל מגן על המצב הקיים. והסטודנט הוא זה שמשלם על המצב הקיים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אני מסכימה שהסיכון הזה קיים. אבל לא הייתי מפרקת בגלל זה את הגוף האקדמי. הייתי בודקת את התהליך: האם יש זמן יעד להחלטה? האם אפשר להאציל שינויים שגרתיים? האם יש מסלול להצעות רב תחומיות, ואפשר לראות איפה הן ממתינות? לפעמים התהליך איטי, לא העיקרון של סמכות אקדמית.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

אבל בני, אם נקבע מסלול מהיר ואתה תגלה שההצעה יעילה כלכלית אך הסגל מתריע על פגיעה באיכות, תמשיך בכל זאת?

בני פלומן (עברית)

לא לפני שנבין את ההתנגדות ונבדוק חלופות. אני רוצה זמן החלטה ברור, לא החלטה שמוחקת מומחיות. מהירות היא יתרון רק אם לא עוקפים את מי שמבין בתוכן.

בני פלומן (עברית)

אז השאלה שצריך לשאול כל מוסד היא מעשית. כמה שבועות עוברים מרעיון טוב ועד לסטודנט הראשון שנרשם? ומי אחראי לכל שלב בשרשרת הזאת?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

והייתי מוסיפה בדיקה שנייה מהכיוון האחר. כשההנהלה דוחה המלצה של הסגל, האם היא נותנת סיבה מפורטת ומוצהרת? הנחיות איגוד הפרופסורים אומרות שנשיאים וגופים מנהלים צריכים לדחות החלטות סגל בעניינים אקדמיים רק לעיתים נדירות ומסיבות כבדות משקל המפורטות בהרחבה. זה מבחן פשוט לשאלה אם הממשל המשותף אמיתי או טקסי.

בני פלומן (עברית)

בואי נבחן את זה על מקרה להמחשה. תורם מציע כסף לתוכנית, אבל מבקש שהמוסד יוריד נושא ביקורתי מתוכנית הלימודים. המנכ״ל רואה מימון. ה Rector רואה התערבות. מה עושים?

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

מפרידים בין ההחלטה אם לקבל מימון לבין הסמכות המקצועית על התוכן. מציגים את התנאי לבדיקה של הגורמים האקדמיים והמוסדיים המוסמכים, ולא מבטיחים לתורם שליטה בתוכן כדי לסגור עסקה.

בני פלומן (עברית)

ואם ה Rector מתנגד והמנכ״ל אומר שזה הכסף היחיד שיש? זאת החלטה כואבת.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

לכן צריך מראש כללי תרומות ושקיפות, נימוק כתוב ומנגנון לבחינה או ערעור. איגוד הפרופסורים האמריקאי מדגיש את אחריות הסגל לתוכן ואת הצורך לנמק היטב דחייה של עמדתו. זו הנחיה מקצועית אמריקאית, לא כלל משפטי ישראלי.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, כאיש שיווק וגיוס משאבים, היית מוותר על תרומה אם היא מגיעה עם דרישה לשלוט בתוכן?

בני פלומן (עברית)

הייתי מחפש קודם חלופה עם התורם. אבל אם התנאי נשאר ופוגע בעצמאות האקדמית, לא הייתי מבטיח אותו בשביל הכסף. צריך להביא את ההחלטה לגורמים המוסמכים.

בני פלומן (עברית)

כלומר גם כשהכסף לוחץ, לא מערבבים בין מי שמגייס אותו לבין מי שמחליט מה מלמדים. ובמקביל לא פוטרים את הסגל מלדון במחיר ובחלופות.

בני פלומן (עברית)

בואי אנסה לחבר את הכול, ותגידי לי אם אני מפשט יותר מדי. אחת: המבנה הישן, שבו היחידות פועלות במידה רבה בנפרד והפרופסורים מובילים, לא היה טיפשי. הוא הגן על שיקול דעת עצמאי וספג זעזועים. שתיים: ארבעה לחצים, ידע שחוצה גבולות, תנודתיות בהרשמה, מימון ציבורי מותנה ומיומנויות שניתן לצבור, פוגעים בהתאמה בין המבנה הזה לתקופה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

עד כאן כן, כל עוד זוכרים שהמבנה הישן גם הגן על דברים שעדיין חשוב לשמור.

בני פלומן (עברית)

שלוש: ברחבי אירופה הסמכות עברה לכיוון מועצות מנהלות והנהלות מקצועיות, בעולם דובר האנגלית לכיוון שליטה ניהולית, וישראל עדיין חיה במתח המתמשך בין שתי היררכיות. ארבע: השינויים המעשיים ביותר של העשור אינם בצמרת אלא באמצע, בחטיבות, באשכולות ובשירותים מרכזיים. וחמש: הדרך שבה משנים חשובה לא פחות ממה שמשנים.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

כן, אבל יש הסתייגות. מקרי הבוחן מדווחים על יתרונות לחטיבות ולאשכולות, ורוב הדוגמאות שלנו הן ממוסדות אמריקאיים שמתארים את עצמם. זה מבטיח, לא הוכחה שזה יעבוד בכל מקום. וצריך לשאול גם מי משמיע את הקול האקדמי כשיותר מרצים מועסקים בלי קביעות.

בני פלומן (עברית)

ושאלת הסיום שלי לכל Rector, נשיא או דיקן שמאזינים לנו. קחו מסע של סטודנט אחד, מהפנייה הראשונה ועד היום הראשון בכיתה. עקבו אחריו לאורך התרשים הארגוני שלכם. ספרו את העברות האחריות. ושאלו בקול: מי במוסד הזה לוקח אחריות על כך שהסטודנט לא ייתקע? אם התשובה היא ועדה, מצאתם את פרויקט הארגון מחדש הראשון שלכם.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

ועשו את זה כשחברי הסגל נמצאים בחדר ומסתכלים על אותה מפה. מבנה טוב רק במידה שהאנשים שבתוכו מסכימים לעבוד לפיו גם כשאף אחד לא מסתכל.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

בני, מה היית רוצה שהנהלה תעשה כבר בישיבה הבאה, במקום להסתפק בעוד תרשים?

בני פלומן (עברית)

שתבחר מקרה אחד ותעקוב אחריו יחד עם מי שמטפלים בו. שם אפשר לראות את ההעברות, האחריות והתקיעה, ואז להחליט מה משנים.

בני פלומן (עברית)

ולישיבת ההנהלה הבאה, קחו שלוש שאלות: איפה הסטודנט נתקע? מי מוסמך לפתור את התקיעה? ואיך נדע שהפתרון עבד?

בני פלומן (עברית)

אלכסנדרה, תודה על השיחה.

ד"ר אלכסנדרה סטרלינג

תודה לך, בני. היה לי מעניין לשוחח איתך.

בני פלומן (עברית)

ולכם המאזינים, תודה שהייתם איתנו. אני בני פלומן, זה היה מדברים השכלה גבוהה. נתראה בפרק הבא.