
חוויית המועמד: מהפנייה הראשונה ועד תחילת הלימודים
Benny Ploman and Anat Lavi debate customer experience in higher education, discussing who owns the student journey, how to track satisfaction and effort, and whether roles like Chief Experience Officer solve institutional silos.
Chapter 1
Meet the Hosts and the Ownership Gap
בני פלומן (עברית)
אחרי הבחירות, כשהאוויר עדיין טעון וכולם מחפשים קצת ודאות, בואו נדבר על אנשים שעומדים בפני עוד החלטה גדולה: איפה ללמוד. אני מבטיח שלא נרכיב כאן קואליציה, אבל אולי נצליח לגרום לשיווק ולרישום לשוחח זה עם זה. איתי ענת לביא, דמות מקצועית סינתטית שמייצגת את נקודת המבט של מנהלת רישום וחוויית מועמד. שלום ענת!
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
שלום בני! אם תצליח לגרום לשיווק ולרישום להסכים מי מתקשר למועמד, אני מוכנה לפתוח שולחן משא ומתן. רק בלי ועדה שתבדוק את הוועדה.
בני פלומן (עברית)
אז הנה המסלול שלנו להיום: נתחיל בשאלה מהי חוויית מועמד ומי אחראי עליה. נבדוק איך מודדים אותה, נעקוב אחרי דוגמאות מהפנייה הראשונה ועד הרישום והיום הפתוח, ונסיים במה שמוסד יכול לעשות כבר עכשיו. המיקוד שלנו הוא במסע עד תחילת הלימודים; ניגע גם בהמשך, אבל לא נסקור את הצלחת הסטודנטים במלואה.
בני פלומן (עברית)
לפני שמתחילים לחלק אחריות, בואי נברר מה זאת בכלל חוויית לקוח במוסד אקדמי. כי אני שומע את המושג הזה ומיד מדמיין קפה טוב בקבלה. זה הסיפור?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
הקפה לא מזיק, אבל הוא לא יעלה את המסמך שנתקע בפורטל. החוויה היא האופן שבו אדם פוגש את המוסד ומפרש את המפגשים האלה לאורך הדרך: מהמידע הראשון שמצא, דרך פנייה ושיחת ייעוץ, רישום וקבלה, ועד השירות שהוא מקבל כסטודנט.
בני פלומן (עברית)
כלומר, החוויה מתחילה עוד לפני השיחה הראשונה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
היא כוללת גם את מה שאומרים לו וגם את מה שקורה בפועל.
בני פלומן (עברית)
כלומר, לא רק אם היועצת הייתה נחמדה. גם אם האתר עזר לו להבין את המסלול, אם ידע כמה הלימודים עולים, ואם מישהו חזר אליו כשהבטיח. אבל מה מחבר בין כל החלקים האלה?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
שלושה דברים שכדאי לבדוק יחד. הראשון הוא התאמה אישית: האם אנחנו מבינים מה האדם מחפש ומה מדאיג אותו, במקום לתת לכולם אותה תשובה. השני הוא מאמץ: כמה קשה למצוא מידע, להגיש מסמכים או לקבל עזרה. והשלישי הוא הצד הרגשי: האם יש מקום לשאלות, להתלבטות ולחשש לפני החלטה גדולה.
בני פלומן (עברית)
ואני מוסיף את הרצף. יכול להיות שהקמפיין מזמין, היועצת מצוינת והקמפוס מרשים, אבל אם כל אחד מספר סיפור אחר, המועמד נשאר להרכיב את הפאזל לבד. הוא בא ללמוד לתואר, לא לפתור תעלומה בלשית.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
נכון, והרצף הזה ממשיך גם אחרי ההרשמה. מועמד עשוי להפוך לסטודנט שצריך מידע ממזכירות החוג או סיוע מגורם אחר במוסד. הוא לא חווה כל מחלקה בנפרד כמו שאנחנו מציירים בתרשים הארגוני. מבחינתו אלה מפגשים עם אותו מוסד, גם אם בכל שלב מעורבים אנשים אחרים.
בני פלומן (עברית)
אז מתי נוכל להגיד שהחוויה מושלמת? כשהוא נרשם וממלא סקר עם חיוך?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אני נזהרת מהמילה מושלמת. החוויה הטובה ביותר היא כזאת שבה האדם מקבל מידע ברור ואמין, מבין מה הצעד הבא ומי יכול לעזור לו, ולא צריך להילחם בתהליך כדי לקבל תשובה.
בני פלומן (עברית)
ומה קורה כשיש תקלה או שהתשובה אינה מה שקיווה לשמוע?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
מקשיבים לנסיבות שלו, מסבירים גם מגבלות, ומקיימים הבטחות. זה לא אומר שאין תקלה או שמבטיחים קבלה; זה אומר שגם כשיש בעיה, לא משאירים אותו לבד איתה.
בני פלומן (עברית)
אז אפשר לקבל תשובה שלילית ועדיין להרגיש שנהגו בך בהגינות?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
כן. אם התנאים הוסברו מראש, אם הבדיקה נעשתה בצורה ברורה ואם התשובה ניתנה בכבוד, זו חוויה אחרת לגמרי מהמתנה ארוכה ואחריה הודעה סתומה. כמובן, תשובה שלילית יכולה לאכזב. שירות טוב לא מוחק את האכזבה, אבל הוא לא צריך להוסיף עליה בלבול או הבטחה שלא קוימה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
תחשוב על דוגמה להמחשה מתחום אחר: מישהי מרחובות מחפשת תור לרופא עור בכללית. הממשק הדיגיטלי מציג לה אפשרויות בצורה נוחה, אבל היא מגלה שהתור עשוי להיות בעוד שלושה חודשים.
בני פלומן (עברית)
כלומר, הממשק עובד, אבל הבעיה שלה עדיין לא נפתרה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדיוק. ייתכן שיוצעו לה תורים בירושלים, במודיעין או ביבנה. יש גם אפשרויות מקוונות שמתאימות רק לחלק מהמקרים, ואפשר לפנות לרופא פרטי בתשלום נוסף. השאלה היא לא רק אם הופיעה אפשרות על המסך, אלא אם היא מתאימה לאדם שצריך אותה.
בני פלומן (עברית)
וזה מחזיר אותנו לאקדמיה: גם פורטל רישום ברור לא פותר בעיה אם המידע או הפתרון שמאחוריו לא מתאימים למועמד. מסך יפה הוא התחלה, לא קו הסיום.
בני פלומן (עברית)
וכאן בדיוק המורכבות. הרבה אנשים, ערוצים ומערכות משתתפים באותה חוויה. הבטחה באתר צריכה לפגוש מידע מדויק במוקד, ושיחה טובה צריכה להמשיך בתהליך רישום שאפשר להבין. כל מעבר כזה הוא הזדמנות לעזור, אבל גם נקודה שבה משהו עלול להישבר.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
למשל, מועמד מקבל שיחת ייעוץ קשובה ומרגיש שמבינים אותו. אחר כך הוא נדרש לשלוח שוב פרטים שכבר מסר, ולא יודע אם המסמכים הגיעו.
בני פלומן (עברית)
ואז שיחה טובה אחת כבר לא מספרת את כל הסיפור.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
השיחה הטובה לא נעלמת, אבל עכשיו היא עומדת לצד חוויה מתסכלת. ואם הוא צריך להסביר את עצמו מחדש בכל פנייה, הוא עלול לאבד אמון. לא בגלל אדם אחד בהכרח, אלא בגלל הפער ביניהם.
בני פלומן (עברית)
וזה בדיוק מה שמעניין אותי: לא מי ניצח בתחרות המחלקה הכי נחמדה, אלא מה המועמד עבר בדרך. ואיך דואגים שלא יהיה לו מסע שליחים עם טופס ביד? עכשיו אפשר לצלול לשאלה מי מחזיק את כל החלקים האלה יחד.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואת החלקים האלה המועמד פוגש מול מוסד אחד, גם כשמאחוריהם יש צוותים שונים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ולכן, אחרי שהגדרנו את החוויה, השאלה הראשונה היא מי מחבר בין כל הצוותים האלה. האם צריך מנהל ייעודי, או שצריך לחזק את מי שכבר עושים את העבודה?
בני פלומן (עברית)
ציפיות המועמדים מושפעות גם מהשירות שהם מכירים מחברות כמו אמזון, נטפליקס ואפל. מרכז השיווק והרישום הוא דלת הכניסה למוסד, וחוויה גרועה שם יכולה לפגוע באמון ובמוניטין. ענת, מי אחראי בפועל לחוויה הזאת, מהקמפיין ועד התואר?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
האחריות מפוצלת. בישראל השיווק והרישום הם תפקידים נפרדים, גם כשמנהלת הרישום והצוות כפופים למנהל השיווק. אחר כך מזכירות החוג וגורמי הסטודנטים מטפלים בחלקים אחרים. המועמד רואה מוסד אחד, ולא תמיד יודע לאיזו דלת לפנות.
בני פלומן (עברית)
בואי נעצור על הכפיפות הזאת. כשמנהל השיווק מנהל גם את מנהלת הרישום, יש הזדמנות לחבר בין הקמפיין לשיחות עם המועמדים. אבל איפה עלולה להתחיל הבעיה?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
כשיעדי השיווק וההרשמה הופכים למדד היחיד. אם מנהלת הרישום נמדדת רק בכמה אנשים נרשמו, קשה יותר להציף פערים באיכות הפניות, בעיות בשירות או מקרים שבהם מסלול לא מתאים למועמד.
בני פלומן (עברית)
אבל רגע, כפיפות לשיווק לא חייבת ליצור לחץ כזה. מנהל שיווק יכול דווקא לקבל תמונה מלאה ולתקן קמפיין שמביא פניות לא מתאימות.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
נכון. השאלה היא אם למנהלת הרישום יש מקום להשמיע מה הצוות והמועמדים חווים, גם כשזה לא נוח למנהל שלה. והאם בודקים לצד הרשמות גם בהירות מידע, טיפול בפניות והתקדמות שמתאימה למועמד.
בני פלומן (עברית)
אז לא התרשים הארגוני לבדו קובע. צריך להגדיר מי אחראי לחוויה, לשתף מידע בין הגורמים ולאפשר להציף בעיות גם כשהן חוצות מחלקות. מכאן אפשר לבדוק מה המועמד עצמו פוגש.
בני פלומן (עברית)
בואי נעצור על הדלתות האלה. המועמד לא מתעורר בבוקר ואומר לעצמו, היום אני רוצה לעבור בין מחלקת השיווק, מוקד הרישום ומזכירות החוג. הוא רוצה להבין אם תוכנית הלימודים מתאימה לו, כמה היא תעלה, מה נדרש ממנו ואיך היא תשתלב בחיים שלו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדיוק. ואף מועמד לא מבקש במתנה סיור בין המחלקות.
בני פלומן (עברית)
מבחינתו כל שיחה היא חלק מאותה הבטחה של המוסד. אם באתר כתוב שמישהו ילווה אותו אישית, אבל בשיחה הבאה הוא צריך לספר מחדש את כל הסיפור, נוצר פער. לא צריך לקרוא לזה אסטרטגיה כדי להבין שזאת בעיה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
נכון, אבל בוא נסתכל גם מתוך המוקד. יועצת פותחת את הכרטיס ורואה שם, טלפון ושם של תוכנית. אולי יש גם הערה כללית שהמועמד מתעניין. היא לא בהכרח יודעת מה הוא שאל בטופס, אם כבר שוחח עם מישהו אחר או אם הובטחה לו תשובה.
בני פלומן (עברית)
אז היא אמורה לנהל שיחה אישית עם כרטיס שכמעט לא מספר לה כלום?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אם אנחנו רוצים שיחה אישית, צריך קודם לוודא שהמידע הרלוונטי מגיע אליה בצורה ברורה. לא כל מה שנאסף צריך להיות מוצג לכל אדם, וצריך להיזהר בפרטים רגישים. אבל המידע שהמועמד כבר מסר לצורך הטיפול צריך לעזור לנו לא להתחיל מאפס.
בני פלומן (עברית)
ואז עולה שאלת האחריות. מי דואג שההבטחה מהקמפיין באמת תעבור למוקד? מי בודק שהתשובה שניתנה בטלפון תואמת את מה שמופיע באתר? אני שומע לפעמים שכל מחלקה עומדת ביעדים שלה, ובכל זאת המועמד לא מתקדם.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
כי לעמוד ביעד של מחלקה אחת לא מבטיח שהמועמד התקדם.
בני פלומן (עברית)
השיווק יכול להביא הרבה פניות, והרישום יכול לבצע הרבה שיחות, אבל אם אף אחד לא בודק מה קורה בין השתיים, לא ראינו את התמונה. בעיניי צריך לבחור נקודות מעבר ברורות ולמנות אדם שאחראי לבדוק אותן.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בסדר, אבל מי האדם הזה? אתה תכף תמנה עוד מנהל, נכון?
Chapter 2
Who Owns the Student, and Is He a Customer?
בני פלומן (עברית)
יש מוסדות בחו״ל שהלכו צעד נוסף. לפי דיווח של קמפוס ריפורם שהתבסס על הכרוניקל להשכלה גבוהה בתחילת שנת אלפיים עשרים ושלוש, חמש אוניברסיטאות מינו או גייסו מנהל חוויית לקוח: רוברט מוריס, יוטה, ויליאם וודס, דרום ניו המפשייר וקוויניפיאק. התפקיד מתואר כחיבור בין שיווק, ענייני סטודנטים וקבלה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
חיבור בין שלוש מחלקות שגם ככה לא מדברות זו עם זו. אז עכשיו יש אדם רביעי שגם אותו לא מזמינים לישיבה.
בני פלומן (עברית)
נו באמת. נשיא אוניברסיטת דרום ניו המפשייר, פול לבלאנק, אמר לכרוניקל שכולם אחראים, אבל בלי מנהל חוויה קשה לאדם אחד לראות את התמונה המלאה. הוא השווה את התפקיד למנהל גיוון שאוסף נתונים ודואג שאנשים יישאו באחריות. זאת השאלה שלי: מי לוקח אחריות?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
והמגיבים לכתבה קראו לזה מנהל ספינת תענוגות. ברוכים הבאים, התא שלכם הוא אולם ההרצאות. אבל ברצינות, בני, אני לא בטוחה שתואר חדש פותר את הבעיה. תפקיד חדש עלול ליצור עוד מחלקה מבודדת, עם לוגו חדש.
בני פלומן (עברית)
בלי אחראי אחד מקבלים בדיוק את מה שתיארת: מועמד שקופץ בין דלתות. באותו מקור מצוטטת אוניברסיטת ויליאם וודס שטוענת שכאשר הגיוס, השיווק, הקבלה, חיי הסטודנטים וקשרי הבוגרים פועלים בנפרד, שביעות הרצון נפגעת. אני רוצה אדם עם סמכות ונתונים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
סמכות על מי? הדיקן לא ידווח לו, וגם הסגל לא. אני מעדיפה לתת למרכז הרישום כוח אמיתי ולוח נתונים משותף, ולא למנות מנהל ספינת תענוגות. לא תשכנע אותי בקלות שזה לא עוד שכבת ניהול בחליפה יפה.
בני פלומן (עברית)
שכבת ניהול מיותרת היא כזאת שאף אחד לא מודד. מנהל חוויה שמודד הוא בדיוק ההפך. אבל בסדר, נמשיך להתווכח על זה עד סוף הפרק.
בני פלומן (עברית)
לפני שנעבור למדידה, נחדד עוד שאלה: כשאנחנו מדברים על חוויית לקוח, האם אנחנו מתכוונים גם לוותר על דרישות אקדמיות? אני חושב שלא, אבל אני יודע שענת רגישה למילה לקוח.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
לא, אני לא מציעה לוותר על הדרישות. אבל יש לי בעיה עם הביטוי סטודנט כלקוח. לקוח עלול לדרוש ציון טוב יותר. סטודנט הוא גם שותף שצריך לעבוד.
בני פלומן (עברית)
תקראי לו איך שתרצי, אבל אם הוא מחכה ימים לשיחה חוזרת, אנחנו עלולים לאבד אותו. השם פחות חשוב מההתנהגות.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואפשר לאבד אותו דווקא כי התייחסנו אליו כמו למספר בתור. אני מסכימה ששירות טוב הוא לא מילה גסה. את הסטנדרטים האקדמיים הייתי משאירה מחוץ לדיון על לקוח.
בני פלומן (עברית)
רגע, אז איך נותנים שירות טוב בלי להבטיח למועמד את מה שאי אפשר להבטיח?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
יש כאן הבחנה חשובה. שירות טוב לא אומר לומר לכל מועמד שהוא יתקבל, ולא אומר לשנות דרישות אקדמיות כדי שלא יתאכזב. הוא אומר להסביר את הדרישות בשפה ברורה, לבדוק עם המועמד מה ידוע ומה עדיין חסר, ולהגיד מתי ובידי מי תתקבל ההחלטה.
בני פלומן (עברית)
ואם התשובה היא שהמועמד עדיין לא עומד בדרישות?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אם יש מסלול הכנה או אפשרות אחרת שמתאימה, אפשר להסביר אותה בלי להבטיח תוצאה. גם תשובה שלילית אפשר לתת בכבוד, בלי להשאיר אדם שבועות באי ודאות. החוויה אינה רק האם אמרנו כן, אלא גם איך התנהלנו בדרך.
בני פלומן (עברית)
וזה חשוב גם להנהלה. לפעמים מתבלבלים בין שקיפות לבין מסר שיווקי חלש. אני חושב להפך: אם המועמד מבין כבר בהתחלה מה נדרש ממנו ומה כרוך בהחלטה, הוא יכול לשאול שאלות טובות יותר.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
וגם לשאול על הדברים שלא תמיד נעים לדבר עליהם, כמו העלות הכוללת.
בני פלומן (עברית)
אם יש עלויות נוספות מעבר לשכר הלימוד, צריך להסביר אותן ככל שהמידע זמין. אם יש שלב שבו עדיין אי אפשר לדעת את סיכויי הקבלה, אומרים את זה. לא ממציאים ודאות. הבטחה שלא ניתן לקיים אולי עוזרת לרגע בשיחה, אבל אחר כך מישהו ברישום צריך להתמודד עם האכזבה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדיוק. בסוף היועצת צריכה להסביר את הפער בין ההבטחה למציאות. אז איך נדע אם המועמד באמת קיבל תשובה ברורה?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
כאן אנחנו עוברים לשאלה השנייה: איך יודעים שהחוויה באמת עובדת, ולא רק מניחים שהכול בסדר? בוא נבחין בין שביעות רצון, מאמץ והתקדמות.
Chapter 3
Measuring Experience and Turning It Into Money
בני פלומן (עברית)
בואי נדבר מדידה. אפשר לשאול על שביעות רצון אחרי שיחה או שלב ברישום, למדוד כמה מאמץ נדרש להעלאת מסמך או לקבלת תשובה, ולשאול גם אם המועמד היה ממליץ על המוסד. סקר קצר אחרי שיחת ייעוץ או ביקור בקמפוס יכול לתת לנו סימן ראשון. ענת, מה את עוקבת אחריו בפועל?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
הייתי בודקת זמן תגובה, כמה פניות נדרשו לפתרון שאלה וכמה מועמדים התקדמו לשלב הבא, לא רק ענו. מדד המאמץ חשוב לי במיוחד. אם צריך שלושה ניסיונות כדי להעלות מסמך, זה לא משנה כמה נחמד היה היועץ.
בני פלומן (עברית)
בואי ניקח את המדידה צעד קדימה. נניח ששאלנו מועמד אחרי שיחה עד כמה היה מרוצה, והוא נתן תשובה טובה. זה לא אומר בהכרח שהוא הבין מה הצעד הבא, נכון?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
נכון. אפשר לצאת משיחה נעימה ועדיין לא לדעת מה עושים מחר.
בני פלומן (עברית)
אפשר לשאול בנפרד אם השיחה עזרה לו לקבל את המידע שחיפש. אפשר גם לבדוק אם נדרש ממנו לפנות שוב באותה שאלה. כל מדד מספר חלק אחר של הסיפור.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואת המספרים האלה צריך גם לפרש יחד.
בני פלומן (עברית)
לכן אני לא רוצה לוח מלא במספרים שרק נראה יפה בישיבת הנהלה. אני רוצה לדעת איזה נתון יגרום לנו לעשות משהו אחר מחר בבוקר.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדיוק. וגם צריך לשאול את מי אנחנו לא שומעים. סקר אחרי שיחה מגיע בדרך כלל למי שהייתה איתו שיחה. הוא לא מספר לנו מה הרגיש מי שלא הצליח להגיע אלינו, או מי שהתחיל רישום ועצר.
בני פלומן (עברית)
אז איך מוצאים את מי שלא הגיע לשיחה?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
כדאי להסתכל על המעבר בין השלבים ולבדוק איפה יש עצירות, ואז לברר את הסיבות בזהירות.
בני פלומן (עברית)
אבל אם אני רואה עצירה, אני לא יכול פשוט לקבוע שהמוקד נכשל.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
לא כל עצירה היא בעיית שירות. אולי המועד לא מתאים, אולי המועמד בחר תוכנית אחרת, ואולי יש לו שאלה שלא קיבל עליה תשובה. הנתון מכוון אותנו לשאול, הוא לא מחליף את השיחה.
בני פלומן (עברית)
וגם כשיש תשובה, לא הייתי מסתפק בממוצע אחד לכל המוסד. אפשר לבחון למשל את החוויה לפי שלב במסע או לפי תוכנית לימודים, כל עוד יש מספיק מידע כדי לא להסיק מסקנות מקבוצה זעירה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ומה אנחנו מחפשים בהשוואה הזאת?
בני פלומן (עברית)
המטרה היא לא לחפש אשם אלא למצוא נקודה שאפשר לשפר. אם יש פער בין שיחת הייעוץ לבין השלמת טופס, נסתכל על המעבר הזה. נבדוק מה המועמד קיבל, מה ביקשנו ממנו לעשות, מי אמור לעזור, ואיך הוא יודע שהמשימה אכן הושלמה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
כלומר, במקום לשאול רק כמה נרשמו, אתה רוצה לדעת מה עצר אותם בדרך.
בני פלומן (עברית)
זאת תפיסת סטודנט מומנטום שפיתחתי. לא רק באיזה שלב המועמד נמצא, אלא מה מונע ממנו להתקדם עכשיו. גם מהירות חשובה. בחומר שלפניי מובאים מחקרי ענף שמצביעים על סיכון באיחור של ימים לפני שיחת הייעוץ הראשונה. הייתי מתייחס לזה כאיתות חשוב, לא כחוק טבע.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
רגע, בני. מה ההבדל בין זה לבין עוד רשימת מועמדים שמסומנים כבטיפול?
בני פלומן (עברית)
ההבדל הוא שהסטטוס לבדו לא מסביר מה קורה. סטודנט מומנטום מתחיל בשאלה מה מונע מהמועמד להתקדם עכשיו. האם חסר לו מידע, האם הוא מתלבט לגבי מימון, או שאולי התוכנית בכלל לא מתאימה לו?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואני רוצה לדעת מה היועצת רואה מחר בבוקר. לא רק שהמועמד תקוע, אלא למה אנחנו חושבים כך, מה כדאי לברר איתו ומי אחראי לפנות. בלי להציף אותו בהודעות ובלי לקבוע בשבילו מה הוא מרגיש.
בני פלומן (עברית)
בדיוק. המטרה היא לעזור לצוות לבחור פעולה רלוונטית, לא לדחוף כל מועמד להרשמה. אם השאלה היא מימון, בודקים איזה מידע חסר לו. אם הוא צריך זמן, מסכמים איתו מתי מתאים לחזור.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואחר כך בודקים אם המועמד באמת התקדם בהחלטה, לא רק אם ענה להודעה. וגם אם ההמלצה לא נכונה, היועצת צריכה להיות מסוגלת לעצור, לבדוק ולשנות אותה.
בני פלומן (עברית)
בואי נדגים. במודל אנחנו מחברים, ככל שניתן לשייך אותם למועמד ובהרשאות המתאימות, בין פרטי הרישום, סיכומי השיחות והתגובות שלו. כך בודקים התאמה למסלול, שינוי בהתנהגות והשערה לגבי מה שמעכב אותו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אבל ביקור אחד בעמוד מלגות לא אומר שהבעיה היא כסף. אולי הוא פשוט סקרן. אני רוצה שהיועצת תראה מה ידוע ומה רק השערה, כדי שתוכל לשאול במקום להחליט בשמו.
בני פלומן (עברית)
נכון. ניקח את דניאל, תרחיש להמחשה מתוך חומרי המודל. הוא עובד במשרה מלאה, שאל פעמיים על ימי הלימוד וחזר לעמוד מערכת השעות. אלה אותות שעשויים להצביע על שאלה לגבי שילוב הלימודים בעבודה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואז היועצת יכולה לומר: בשיחה שלנו עלו כמה פעמים ימי הלימוד. האם השילוב עם העבודה הוא מה שאתה מנסה לפתור? אם הוא מאשר, אפשר לבדוק יחד מערכת שעות לדוגמה. ואם לא, מקשיבים למה שבאמת מעכב אותו.
בני פלומן (עברית)
זו הפעולה הבאה: לא עוד הודעה כללית, אלא עזרה שמתאימה להקשר, בערוץ ובזמן מתאימים. אחר כך מתעדים מה נעשה ובודקים אם הייתה התקדמות. את השפעת הפעולה צריך לבחון לאורך זמן, לא להניח ששיחה אחת הוכיחה אותה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
וגם שומרים על הגבולות: החלטת הקבלה נשארת בידי המוסד, והיועצת מפעילה שיקול דעת. המודל אמור לעזור לה לשוחח טוב יותר, לא להחליף אותה או להציף את המועמד.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואם נחזור למה שאמרת קודם על מהירות, בוא ניזהר גם שם. למשל, שיחה מהירה עלולה להסתיים במועמד שמרגיש שלוחצים עליו. מבחינתי השאלה היא גם אם פתרנו את הבעיה בשיחה הראשונה, או שרק יצרנו עוד משימת מעקב.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אז המדדים מסמנים לנו איפה כדאי לבדוק, אבל צריך להבין מה קרה למועמד עצמו. בוא ניקח את נקודת המגע הראשונה ונראה איך שני תהליכים שונים עשויים להיראות.
בני פלומן (עברית)
השיווק מודד עלות לפנייה, הרישום מודד איכות, והסטודנט בודק אם מישהו ענה לו. שלושה לוחות תוצאות ומועמד אחד מבולבל. בואי נמחיש את זה עם שתי דוגמאות מהחומר שקיבלנו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אלה דוגמאות להמחשה, לא מקרים מתועדים. דנה מתעניינת בפסיכולוגיה ומשאירה פרטים ביום שישי בערב. היא מקבלת הודעה יבשה שמבטיחה שיחזרו אליה בתוך שלושה ימי עסקים. ביום שלישי מתקשרים ממספר חסוי כשהיא בעבודה. היא לא עונה, ובמקום לברר מה נוח לה, מסמנים אותה כלא רלוונטית או מתחילים לרדוף אחריה.
בני פלומן (עברית)
עכשיו יוני. הוא מתעניין במדעי המחשב ומשאיר פרטים ביום שישי. הוא מקבל הודעת ווטסאפ אישית שמסבירה שהמוקד סגור, מציעה קישור לתוכנית הלימודים וסרטון של ראש המחלקה, ושואלת מתי נוח לדבר ביום ראשון. הוא בוחר שעה, והיועץ מתקשר בזמן ומכיר את תחומי העניין שכבר מסר. אותה פנייה, חוויה אחרת לגמרי.
בני פלומן (עברית)
יוני הוא דוגמה להמחשה, אבל הנה שירות אמיתי בישראל: בטופס הפנייה של האוניברסיטה הפתוחה מתעניינים יכולים לבחור טווח שעות שנוח להם שיחזרו אליהם. המוקד מציע גם טלפון, דואר אלקטרוני והתכתבות בצ׳אט או בווטסאפ.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
זו דוגמה לבחירה שמתחילה מהזמן של המתעניין. האתר מתאר את האפשרויות, אבל הוא לא אומר לנו כשלעצמו אם חזרו בזמן או איך המועמדים הרגישו. את זה צריך לבדוק.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אבל כדי שזה יעבוד, צריך לתעד את השעה וההעדפות במערכת, למנות יועץ אחראי ולמנוע פנייה כפולה. ולא להניח שכל מי שלא ענה לא מעוניין.
בני פלומן (עברית)
כי שתיקה לא אומרת שקיבלנו תשובה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
במקור של קומבוקס מובאת טענה המיוחסת לאסטבן קולסקי, שלפיה רק אחד מכל עשרים ושישה לקוחות לא מרוצים מתלונן. גם אם לא נשליך את המספר הזה ישירות על מועמדים, השתיקה שלהם מחייבת בדיקה. אחרת הסטטוס נשאר בטיפול שלושה חודשים.
בני פלומן (עברית)
אני רוצה לחזור לדנה וליוני, כי קל מדי להגיד שהפתרון הוא לשלוח הודעה. זה לא רק הערוץ. אצל דנה, המוסד קבע מתי יתקשר, השתמש במספר שהיא לא מזהה, ואז פירש את חוסר המענה כאילו קיבל החלטה בשמה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואצל יוני נתנו לו לבחור איך להתקדם.
בני פלומן (עברית)
אצל יוני, ההודעה נותנת לו מידע שימושי וגם אפשרות לבחור זמן. היא לא מעמידה פנים שאדם זמין בשישי בערב. היא אומרת בצורה פשוטה מתי המוקד סגור ומה אפשר לעשות בינתיים. יש כאן התאמה לצורך, לא רק טכנולוגיה חדשה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
נכון, אבל אני רוצה לבדוק מה קורה ביום ראשון. אם יוני בחר שעה ואין יועץ פנוי, יצרנו הבטחה שלא נוכל לקיים. אם היועץ מתקשר אבל לא רואה את הפרטים, יוני יצטרך לחזור על עצמו. ואם שני יועצים קיבלו את אותה פנייה, הוא עלול לקבל שתי שיחות.
בני פלומן (עברית)
שתי שיחות באותה שעה? זו כבר לא חוויה אישית, זו ועידת פסגה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
לכן לפני שמשיקים הודעה יפה צריך לבדוק את היומן, את חלוקת האחריות ואת התיעוד. צריך גם לאפשר למועמד לומר שלא מתאים לו לקבל הודעות בערוץ הזה. חוויה אישית מתחילה בזה שמקשיבים להעדפה שלו.
בני פלומן (עברית)
ואיך היית בודקת אם השינוי עובד? לא רק כמה הודעות נשלחו, אני מניח. הייתי רוצה לראות כמה שיחות התקיימו בזמן שנקבע, כמה מועמדים בחרו שעה, ומה קרה אחרי השיחה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
וגם אם השיחה הייתה מועילה, לא רק אם התקיימה.
בני פלומן (עברית)
אבל גם לשמוע מהיועצים: האם המידע שהתקבל באמת עזר להם, או שהם קיבלו עוד מסך ועוד עבודה? אם מסתכלים רק על תשובות להודעות, אפשר להתלהב מפעילות שלא קידמה אף אחד. אם מסתכלים על השלב הבא ועל החוויה, התמונה כבר יותר מעניינת.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואני מוסיפה בדיקה של הסיבות לאי התקדמות. ניקח דוגמה להמחשה: מועמד ענה, קבע שיחה ואחריה לא נרשם. זה לא אומר שהיועץ נכשל. אולי התברר שהמסלול לא מתאים לו, ואולי הוא צריך זמן לבחון את התקציב.
בני פלומן (עברית)
כלומר, לא כל מי שלא נרשם צריך לקבל שלוש תזכורות לפני ארוחת הבוקר.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
מה שחשוב הוא לתעד את מה שהמועמד הסכים לשתף, להגדיר איתו אם ומתי מתאים לחזור, ולא להפוך כל התלבטות למשימה אוטומטית למחר. מעקב טוב הוא המשך של שיחה בהסכמה, לא מרדף שמתחפש לשירות.
בני פלומן (עברית)
עד עכשיו השתמשנו בדנה וביוני כדי להמחיש את ההבדל. עכשיו דוגמה מתועדת: באוניברסיטת ג׳ורג׳יה סטייט בארצות הברית השתמשו בעוזר הודעות בשם פאונס כדי לענות לשאלות של מי שכבר התקבלו ולעזור להם להשלים את הצעדים לקראת תחילת הלימודים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
זה שלב חשוב להבחנה: אלה אינם מתעניינים בתחילת הדרך, אלא אנשים שכבר התקבלו. לפי האוניברסיטה, הם התמודדו בין היתר עם מסמכי סיוע כספי, אישורי חיסון, מבחני מיון ורישום לקורסים.
בני פלומן (עברית)
האוניברסיטה דיווחה שבניסוי מבוקר שיעור מי שאישרו כוונת לימודים אך לא נרשמו ירד בקבוצה שקיבלה גישה לפאונס. היא דיווחה גם על ירידה יחסית של עשרים ושניים אחוזים בתופעה בקיץ הראשון של התוכנית.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
זה מקרה מסוים, לא הבטחה שכל מוסד יקבל אותה תוצאה. השאלה המעניינת מבחינתי היא אילו חסמים זוהו שם ואיך טיפלו בהם. לא רק כמה הודעות המערכת שלחה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ראינו גם את הפנייה הראשונה וגם את הליווי לאחר הקבלה. לפני שנעבור לטפסי ההרשמה, בוא ניגע לרגע בשאלה שההנהלה בוודאי שואלת: למה להשקיע בחוויה גם אחרי שהמועמד נרשם?
בני פלומן (עברית)
ואם מסתכלים מעבר להרשמה, גם להתמדה בלימודים יש צד כלכלי. בחומר שלפניי מובא נתון של המרכז הלאומי למסלקת סטודנטים בארצות הברית: שיעור ההתמדה עומד על כשבעים ושבעה נקודה שש אחוזים. בחומר נטען גם שגיוס עולה יותר משימור, וששיפור בהתמדה עשוי להיות משמעותי כלכלית לאורך התואר.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אני מקבלת את ההיגיון. אבל הייתי מבקשת מאנשי הכספים להראות לי את החישוב למוסד שלנו, ולא להעתיק מספר מארצות הברית. לכל מכללה יש דפוס נשירה אחר.
בני פלומן (עברית)
מסכים, הנתונים המקומיים קובעים. בחומר מוזכר גם מחקר של פורסטר על פלטפורמה משולבת לניהול קשרי לקוחות והצלחת סטודנטים, עם סיילספורס כדוגמה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ומה המחקר הזה מצא?
בני פלומן (עברית)
הוא מדווח על חיסכון של כשניים נקודה ארבעה מיליון דולר במערכות ישנות, עלייה של שישה נקודה שמונה אחוזים בשימור, ותשואה של מאה תשעים וחמישה אחוזים על ההשקעה במשך שלוש שנים, עם החזר השקעה לאחר כשבעה חודשים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אלה מספרים שכדאי להבין גם בהקשר שלהם.
בני פלומן (עברית)
זה מחקר שהוזמן בהקשר מסחרי, ולכן צריך להתייחס אליו בזהירות.
בני פלומן (עברית)
כלומר, הנתונים האלה לא מוכיחים מה יקרה בכל מוסד. הם מעלים שאלה שכדאי לבדוק מקומית: איך תהליך ושירות מתחברים להתמדה ולעלות. ועכשיו נחזור למסע של המועמד, לשלב ההרשמה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
הזכרת קודם החזר השקעה אחרי שבעה חודשים. בתור דוגמה להמחשה, מוקד יכול לחכות חודשים שיוסיפו שדה לטופס. פלטפורמה לא מתקנת תהליך שאף אחד לא אחראי עליו. בוא נסתכל על תהליך ההרשמה עצמו.
בני פלומן (עברית)
אז בואי נראה מה קורה למועמד כשהוא כבר רוצה להירשם.
Chapter 4
Bots Versus Humans, and Where This Goes
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדוגמה מהחומר, מועמד יוצא מפגישת ייעוץ מוצלחת ואז נדרש להיכנס לפורטל שלא מותאם לטלפון, להדפיס טפסים, לסרוק מסמכים ולשלוח אותם לכתובת כללית. רק כעבור שבועיים הוא מגלה שחסר משהו. אפשר לתכנן אחרת: קישור לאזור אישי מאובטח ונוח לטלפון, צילום מסמכים והצגת ההתקדמות בצורה ברורה.
בני פלומן (עברית)
ובחומר מוצע גם חיבור למאגרי ציונים, בהסכמת המועמד. זה רעיון שצריך לבדוק מבחינת זמינות, הרשאות ואבטחת מידע, לא הבטחה שכל מוסד יכול לממש מחר. מה שחשוב הוא לצמצם את המאמץ ולהראות למועמד מה כבר הושלם ומה עוד חסר.
בני פלומן (עברית)
ויש כאן חיבור למקרה אמיתי: בג׳ורג׳יה סטייט, לצד עוזר ההודעות, נבנה פורטל לסטודנטים חדשים שמציג מידע על הצעדים שעליהם להשלים לקראת תחילת הלימודים. המוסד מציג את הפורטל ואת פאונס ככלים משלימים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
חשוב לא לבלבל בין הדוגמה המאוירת שלנו לבין מה שתועד שם. אנחנו לא יודעים מהמקור הזה שהפורטל מושך ציונים אוטומטית או מציג מד התקדמות כמו שתיארנו. הוא כן מדגים ניסיון להבהיר לסטודנט מה נדרש ממנו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בוא נפרק את הרישום הדיגיטלי לצעדים קטנים. קודם כול, המועמד צריך לדעת מה יידרש ממנו עוד לפני שהוא מתחיל: אילו מסמכים, איזה תשלום ואילו שלבים תלויים בבדיקת המוסד. אחר כך הוא צריך לראות מה הצליח להעלות ומה עדיין מחכה לבדיקה.
בני פלומן (עברית)
אבל אם המסמך מופיע על המסך, זה לא אומר שהוא כבר אושר?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
חשוב להבחין בין מסמך שהתקבל במערכת לבין מסמך שנבדק ואושר. אלה לא אותו דבר. אם המסך אומר רק הושלם, והמועמד מגלה מאוחר יותר שחסר אישור, מבחינתו נתנו לו תשובה מטעה גם אם מבחינה טכנית ההעלאה הצליחה.
בני פלומן (עברית)
זאת נקודה מצוינת. גם מד התקדמות לא פותר הכול. אם הוא מראה ששבעים אחוז מהתהליך הושלמו, אבל לא מסביר מה נשאר ומה דורש טיפול של המוסד, הוא עלול ליצור ביטחון שווא.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אז מה היית מציג במקום מספר בלבד?
בני פלומן (עברית)
הייתי רוצה שכל שלב יגיד בשפה אנושית מה קרה ומה קורה עכשיו. למשל: המסמך התקבל, הוא ממתין לבדיקה, ונעדכן אותך כשיהיה מידע נוסף.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדיוק. ועכשיו תוסיף לזה תקלה בתשלום, ותראה כמה מהר השקט נעלם.
בני פלומן (עברית)
ואם התשלום לא הצליח, לא מספיק להציג שגיאה. צריך לתת דרך ברורה לנסות שוב או לקבל עזרה, בלי לגרום למועמד לחשוש שחויב פעמיים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
וגם כאן יש צד של הצוות. אם מועמד מתקשר כי לא הצליח להעלות מסמך, היועץ צריך לדעת למי להעביר את התקלה ואיך לעקוב עד לפתרון. לא לומר לו לפנות לתמיכה ואז לסגור את הכרטיס. אפשר להחליט מי אחראי לעדכון המועמד, גם אם גורם אחר מתקן את התקלה.
בני פלומן (עברית)
אז גם אם התמיכה מתקנת, מישהו צריך להישאר בקשר עם המועמד.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ולפני שמוסיפים עוד דרישה לטופס, כדאי לשאול אם באמת צריך את המידע בשלב הזה. כל שדה הוא עוד בקשה מאדם שכבר מנסה להבין תהליך לא פשוט.
בני פלומן (עברית)
אני שומע כאן עיקרון רחב: לצמצם חיכוך לא אומר להעלים בדיקות הכרחיות. זה אומר להפסיק לבקש מאנשים לעבור בדרך ארוכה יותר ממה שצריך, ולהסביר מה קורה כשהם כן צריכים לבצע פעולה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
איך מתחילים בלי להחליף את כל המערכת?
בני פלומן (עברית)
אפשר להתחיל בניסוי קטן. לבחור שלב אחד שבו מועמדים נתקעים, לעבור אותו בעצמנו בטלפון, לבקש מאנשי הרישום להראות איפה מגיעות השאלות, ולשפר את ההסבר או את התהליך.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואחרי ששינינו, צריך גם לבדוק אם זה עזר.
בני פלומן (עברית)
אחר כך לבדוק אם פחות אנשים צריכים לפנות שוב באותה בעיה. לא חייבים להחליף מערכת שלמה כדי להתחיל ללמוד.
בני פלומן (עברית)
בדקנו איך מקלים על הרישום עצמו. עכשיו נחזור לשיחה האנושית: איך מזהים מה באמת מטריד מועמד, ומה הטכנולוגיה יכולה לעשות בלי להחליף את ההקשבה?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בדיוק, ובשיחה האנושית חשוב לא למהר להסיק מסקנות. מועמד ששואל איפה הטופס שלו לפעמים בעצם חושש שלא יוכל לממן את הלימודים. מענה אוטומטי יכול לעזור בשאלות טכניות, אבל יועץ קשוב עשוי לזהות את החשש ולבדוק איתו אפשרויות כמו מלגה או מכינה, לפי הצורך.
בני פלומן (עברית)
בואי נדבר על השיחה עצמה. נניח שמועמד אומר שהוא רוצה ללמוד, אבל הוא לא בטוח שיוכל לשלב את זה עם עבודה. יועץ שממהר לעבור למצגת על יתרונות המסלול עלול לפספס את הסיבה שבגללה המועמד לא מתקדם.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
והמצגת לא תסדר לו את שעות העבודה, גם אם היא ממש יפה.
בני פלומן (עברית)
במקום זה אפשר לשאול מה בדיוק מדאיג אותו: שעות הלימודים, נסיעות, העלות, או משהו אחר. ורק אז לבדוק איזה מידע רלוונטי. לא כל שיחה צריכה להסתיים בהרשמה. לפעמים התקדמות היא שהמועמד יודע מה עליו לבדוק כדי לקבל החלטה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
והיועץ לא צריך להיות פסיכולוג או יועץ פיננסי כדי להקשיב. הוא צריך לדעת לשאול בצורה מכבדת, לא להניח הנחות, ולהכיר את הגורמים במוסד שאליהם אפשר להפנות.
בני פלומן (עברית)
תני לי דוגמה: מה עושים אם הוא שואל על מימון?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אם עולה שאלה על מלגה, לא מבטיחים זכאות לפני בדיקה. אם יש חשש מהדרישות האקדמיות, מסבירים את תנאי הקבלה ואת אפשרויות ההכנה הקיימות, אם יש כאלה.
בני פלומן (עברית)
ומה אם ההתלבטות היא גם משפחתית?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אם המועמד אומר שהוא צריך לחשוב עם המשפחה, אפשר לשאול איזה מידע יעזור לו בשיחה הזאת. ההבדל הוא בין לחץ לקבל תשובה עכשיו לבין עזרה בקבלת החלטה.
בני פלומן (עברית)
אבל ענת, מנהל המוקד ישאל אותי בצדק איך אפשר לתת זמן לשיחות כאלה כאשר יש הרבה פניות. אי אפשר לנהל שיחת עומק זהה עם כולם. כאן בעיניי יש מקום למיון חכם, אבל לא למיון שמוחק אנשים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בסדר, אבל מה היועץ מקבל לידיים?
בני פלומן (עברית)
שאלה פשוטה על הנושא שמעניין את המועמד, יחד עם בחירה של זמן מתאים, יכולה לעזור להגיע מוכנים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
וזה יעזור, בתנאי שהיועץ באמת רואה את התשובה ולא צריך לפתוח עוד שלושה מסכים.
בני פלומן (עברית)
שאלות טכניות שחוזרות על עצמן אפשר להציג בצורה ברורה באתר או לתת להן מענה אוטומטי. כך היועץ יכול להקדיש את זמנו למקום שבו יש התלבטות אמיתית.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בתנאי שאפשר להגיע לאדם כשצריך, ושהתשובות האוטומטיות נבדקות ומתעדכנות. אם כלי עונה בביטחון על תנאי קבלה שכבר השתנו, הוא לא חוסך לנו עבודה אלא מייצר בעיה חדשה.
בני פלומן (עברית)
זה מזכיר לי חוויה אישית בבנק הפועלים, שאפילו כתבתי עליה פוסט. נכנסתי לממשק ורציתי לעשות דבר פשוט: לשלוח הודעה ישירה לבנקאי. ראיתי סוכנת חדשה של בינה מלאכותית וחשבתי שהיא תעזור לי להגיע אליו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואז? מצאת כפתור שמחבר אותך לבנקאי?
בני פלומן (עברית)
לא מצאתי כפתור פשוט כזה. עברתי דרך תפריטים, והסוכנת הסבירה לי שוב איך להסתובב באותו אינדקס. אחרי התכתבות לא קצרה עם הבנק, הסתבר לי שהדרך היא להיכנס למסמכים מודפסים ומשם לבצע את הפעולה. זו הייתה חוויה מתישה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אז הסוכנת ידעה להסביר לך את המבוך, אבל לא ידעה לפתוח לך דלת?
בני פלומן (עברית)
בדיוק. ואני מספר על החוויה שלי, לא קובע שכך קורה לכל לקוח. באקדמיה זו אותה שאלה: אם מועמד צריך אדם, האם הכלי עוזר לו להגיע אליו, או רק מסביר לו לאן עוד ללחוץ?
בני פלומן (עברית)
אז מה צריך לקרות לפני שנותנים למערכת לענות?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אני רוצה שמישהו יהיה אחראי לתוכן, שמועמד יוכל להבין מתי הוא מדבר עם מערכת אוטומטית, ושתהיה דרך להעביר את השיחה ליועץ. וכשהשיחה עוברת, חשוב להעביר את ההקשר הרלוונטי כדי שלא יבקשו ממנו להסביר שוב למה פנה. אלה החלטות תפעוליות, לא קסם של בינה מלאכותית.
בני פלומן (עברית)
אני מסכים שצריך לבדוק את התשובות, אבל גם לא הייתי מוותר על המהירות. ראיתי יועץ שחזר אחרי שמונה ימים. חום אנושי שמגיע מאוחר מדי לא תמיד עוזר. אוטומציה היא לא האויב, אוטומציה גרועה היא האויב. אפשר להשתמש בכלים כאלה לשאלות על מועדים ותנאי קבלה בסיסיים, ולהעביר שיחה מורכבת לאדם.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אבל בלי תזכורת ועוד תזכורת ועוד תזכורת. אני רוצה שהיועץ יראה בבוקר מי נתקע, למה המערכת חושבת כך ומה אפשר לעשות. ושהוא יוכל לבדוק אם ההמלצה בכלל נכונה. אחרת הוספנו עבודה בשם יפה.
בני פלומן (עברית)
על זה אני חותם. המלצה עם סיבה. אבל תודי שחלק מהיועצים שומרים את המעקב האמיתי במחברת פרטית.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
חלקם כן, כי המחברת עובדת והמערכת לא. זאת בעיית מערכת, לא בעיית יועץ. והיועצים צריכים גם הכשרה בהקשבה ובזיהוי חסמים, יחד עם מידע שקוף על תנאי הקבלה, לוחות הזמנים והעלויות.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ראינו איך שיחה אישית וכלים דיגיטליים יכולים להשתלב. עכשיו נעבור לדוגמה השלישית: היום הפתוח, שבו המועמד פוגש את המוסד ואת האנשים שלו פנים אל פנים.
בני פלומן (עברית)
דיברנו על שיחה ועל מידע שקוף. בואי נראה איך זה נראה כשהמועמד מגיע לקמפוס, ביום הפתוח. במקום חיפוש חניה, תור ארוך והרצאה כללית, המועמד יכול לבנות מראש תוכנית אישית ולקבל הכוונה לחניה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ומה מחכה לו כשהוא מגיע?
בני פלומן (עברית)
בכניסה הוא מזדהה בקוד, ופוגש סטודנט מהחוג שמעניין אותו, שמראה לו את המעבדות ומספר בגובה העיניים על הלימודים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
זו דוגמה לתכנון אפשרי, לא הבטחה שכל מועמד יירשם בעקבות סיור. היא מראה איך מידע הופך לחוויה אישית ואולי גם לתחושת שייכות. בין אם מדובר בבת שמונה עשרה שחוששת מההחלטה ובין אם באדם בן ארבעים עם משכנתה, חשוב שמישהו יקשיב ויענה ברגע הנכון.
בני פלומן (עברית)
והנה דוגמה ישראלית מתועדת: במדריך ליום הפתוח של אוניברסיטת בן גוריון מתוארת אפשרות לדבר עם יועצי רישום, סטודנטים ובוגרים, וגם לסייר בקמפוס ובמעונות.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
זה מאפשר למתעניינים לפגוש גם מידע רשמי וגם אנשים שמכירים את הלימודים מקרוב. אבל תיאור היום הפתוח באתר אינו מדידה של שביעות רצון או הוכחה שמישהו נרשם בעקבות הביקור.
בני פלומן (עברית)
ויש גם דוגמה נוספת מחוץ לישראל: אוניברסיטת מיסיסיפי מתארת באתר שלה מפגש מידע עם איש צוות, סיור רגלי בהובלת סטודנט שגריר וסיור במעונות. במפגש עוסקים גם בתוכניות לימודים, הרשמה וסיוע כספי.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
זאת דוגמה לשילוב בין מידע רשמי לקול של סטודנט שמכיר את החיים בקמפוס. המקור מתאר את הביקור, אבל לא מוכיח כשלעצמו שהסיור הגדיל הרשמות או יצר תחושת שייכות. את זה צריך לבדוק בנפרד.
בני פלומן (עברית)
אם נחזור לדוגמה המומחשת שלנו, היא לא מחייבת שער חניה שנפתח אוטומטית או אפליקציה יקרה. השאלה הראשונה היא מה המועמד צריך לדעת לפני שהוא מגיע: איפה חונים, לאן הולכים, מתי מתקיימת הפעילות שמעניינת אותו ועם מי אפשר לדבר.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
רגע, אז אתה לא דורש ממני להזמין שער חניה חכם עד יום ראשון?
בני פלומן (עברית)
לא, ענת, השער נשאר פתוח. גם בלי אפליקציה אפשר לחשוב על הודעה ברורה ותוכנית מסודרת מראש. הרעיון הוא להפחית את ההתעסקות בלוגיסטיקה כדי שיהיה מקום לשיחה על הלימודים. ואם מישהו מגיע עם שאלות על מסלול מסוים, בואו נדאג שיפגוש אדם שמכיר אותו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
והמפגש עם סטודנט מהחוג יכול להיות משמעותי דווקא מפני שהוא לא מחליף את היועץ. הסטודנט מספר על החוויה שלו, אבל לא צריך לנחש תנאי קבלה או להבטיח אפשרויות תעסוקה.
בני פלומן (עברית)
אז איך דואגים שהוא יספר בכנות בלי שיצטרך לענות על הכול?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
לכן כדאי להכין את מי שמשתתפים ביום הפתוח: להסביר מה תפקידם, לאן להפנות שאלות מקצועיות ואיך לומר בכנות שהם לא יודעים. גם המועמד צריך להבין שהוא שומע חוויה אישית אחת, לא הבטחה שכל אחד יחווה בדיוק אותו דבר. ככה אפשר ליצור שיחה אמינה בלי להפוך אותה לעוד נאום שיווקי.
בני פלומן (עברית)
ומה קורה אחרי שהמועמד יוצא מהקמפוס? זו עוד נקודת מעבר שקל לפספס. אפשר לשאול אם נשארה לו שאלה, לשלוח את המידע שביקש ולהסכים איתו מה הצעד הבא.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אבל בלי להניח שהביקור עצמו הוא אישור להתקשר שוב ושוב.
בני פלומן (עברית)
לא חייבים להניח שהוא מוכן להירשם רק כי הגיע. אולי הוא רוצה לדבר עם החוג, אולי לבדוק את העלויות, ואולי להשוות מסלולים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואם סיכמנו משהו, כדאי שגם היועצת תדע.
בני פלומן (עברית)
מבחינת המוסד, כדאי לתעד מה סוכם כדי שהיועץ הבא לא יפתח בשאלה כללית כאילו הביקור לא קרה. מבחינת המועמד, זה סימן שמישהו הקשיב.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואפשר ללמוד גם ממי שהגיע ולא המשיך, אבל בלי להציף אותו. סקר קצר אחרי הביקור יכול לשאול אם המפגש עזר לו לקבל את המידע שחיפש, ואפשר להשאיר מקום לתשובה חופשית. מי שלא רוצה לענות לא חייב.
בני פלומן (עברית)
ואז לא מספיק רק לספור את התשובות.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אחר כך צריך לקרוא את התשובות ולחבר אותן למה שצוותי הרישום והחוגים רואים. אם חוזרת שאלה על הגעה או על תוכנית מסוימת, אולי צריך לשפר את המידע לפני האירוע. סקר שלא מוביל לבירור או לשינוי הוא עוד הודעה שהמועמד קיבל ולא בטוח שהיה צריך.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אז עברנו מהפנייה הראשונה דרך הרישום, השיחה והביקור בקמפוס. בכל תחנה שאלנו מה המועמד צריך ומי אחראי לעזור. איך הופכים את כל זה לתוכנית עבודה אחת?
בני פלומן (עברית)
בואי נסיים בתוכנית עבודה פשוטה להנהלה שמקשיבה לנו. לא מהפכה, לא מערכת חדשה ביום ראשון, אלא התחלה. קודם בוחרים מסע אחד, למשל מפנייה ראשונית ועד שיחת ייעוץ או משיחה ועד השלמת הרשמה.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בחרנו מסע. מה עושים איתו?
בני פלומן (עברית)
אחר כך ממפים מה המועמד רואה ומה המוסד עושה בכל שלב. מי אחראי, איזה מידע עובר, ומה קורה אם משהו נתקע.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואת המיפוי הזה לא עושים רק בחדר הנהלה. צריך לשאול גם את מי שעובדים עם המועמדים.
בני פלומן (עברית)
רק אז בוחרים נקודה אחת לשיפור ומחליטים איך נבדוק אותה. בלי זה, אפשר לקנות טכנולוגיה ולגלות שהעברנו את הבלגן הישן למסך חדש.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אני מוסיפה לשולחן גם יועצת שעושה את העבודה בפועל, איש מערכות מידע ונציג של החוג הרלוונטי. לא רק מנהלים שמסתכלים על תרשים.
בני פלומן (עברית)
ומה כל אחד מביא לשולחן?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
היועצת יכולה להראות איפה חסר מידע, איש המערכות יכול להסביר מה אפשר לשנות, והחוג יכול לוודא שהתוכן מדויק. כדאי גם לשמוע מועמדים או סטודנטים על השלבים שחוו, בלי להניח שהצוות מכיר כל קושי.
בני פלומן (עברית)
יופי, כולם סביב השולחן. איך מוודאים שלא נצא רק עם עוד פגישה ביומן?
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
בסוף הפגישה צריך לצאת עם החלטה אחת ברורה: מי עושה מה, מתי בודקים התקדמות, ואיך מעדכנים את מי שתלוי בשינוי.
בני פלומן (עברית)
ואם נגלה שהמדד השתפר אבל הצוות מוצף? מבחינתי זה לא ניצחון שלם. ואם הצוות מרוצה אבל מועמדים עדיין לא מבינים מה הצעד הבא? גם זה לא מספיק. צריך להסתכל על שני הצדדים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
אז נבדוק גם את חוויית הצוות וגם את זו של המועמד.
בני פלומן (עברית)
אנחנו מחפשים תהליך שעוזר למועמד להתקדם בהחלטה שמתאימה לו, ונותן לצוות יכולת אמיתית ללוות אותו. לכן חשוב לחזור ולבדוק את השינוי אחרי שמפעילים אותו, לא להכריז שהפרויקט הסתיים ביום שהמערכת עלתה. האחריות על החוויה לא נגמרת במסירת הכלי.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ולא כל שיפור חייב להימדד רק בהרשמה מיידית. נרצה לראות גם אם המידע ברור יותר, אם פחות אנשים נאלצים לחזור על אותה פנייה, ואם המועמדים מבינים למי לפנות. לצד זה נבדוק התקדמות בין שלבים, בלי לפרש כל מי שלא נרשם ככישלון.
בני פלומן (עברית)
כי התקדמות לא תמיד אומרת הרשמה באותו רגע.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
לפעמים ההחלטה הנכונה עבור המועמד היא לחכות או לבחור מסלול אחר. התפקיד שלנו הוא לתת מידע וליווי טובים, ולבנות אמון גם כשהתשובה אינה הרשמה היום. זה שירות אמיתי, והוא דורש תיאום בין אנשים ולא רק הודעה יפה.
בני פלומן (עברית)
ואני אמשיך לומר שצריך אדם אחד שאחראי למסע, ומדדים שמראים איפה אנשים נתקעים.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואם מנהלת רישום מקשיבה לנו ואומרת: כל זה מעניין, אבל מאיפה מתחילים בלי להפוך את המוקד למעבדת ניסויים?
בני פלומן (עברית)
מתחילים באבחון ממוקד של סטודנט מומנטום: תוכנית אחת, מעבר אחד ומדגם של מועמדים. למשל, מי שהתקבלו ועדיין לא שילמו מקדמה. בודקים מה קו הבסיס, איזה מידע קיים, איפה אנשים נעצרים ואילו פעולות הצוות באמת יכול לבצע.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ואפשר לבנות פיילוט ולהשוות לטיפול הרגיל, כדי ללמוד מה עזר ולא רק להתרשם שהיו הרבה שיחות. חשוב למדוד גם מה נעשה בפועל, אם השערת החסם אומתה וכמה התחילו ללמוד.
בני פלומן (עברית)
אם אתם מנהלים שיווק או רישום במוסד ורוצים לבדוק איפה מועמדים מתאימים נעצרים ואיך אפשר לעזור להם להתקדם, פנו אליי, בני פלומן, במאץ' בי טו בי, לשיחה על אבחון סטודנט מומנטום שמתאים למוסד שלכם.
בני פלומן (עברית)
מטרת האבחון היא לזהות הזדמנויות ולבנות בדיקה שמתאימה למוסד. הוא לא מבטיח גידול בהרשמות; את התוצאות צריך למדוד.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
ובכל אבחון כזה חשוב לי להוסיף: אני אמשיך לומר שצריך גם לתת לצוות הרישום סמכות ותקציב. אנחנו לא מסכימים על מנהל חוויה, לא מסכימים על המילה לקוח, ורק חצי מסכימים על הבוטים.
בני פלומן (עברית)
נשמע כמו מקום בריא לסיים בו. תודה ענת, ותודה לכל מי שהקשיבו. השבוע תשאלו מי אחראי לחוויית הסטודנט אצלכם, ותראו כמה תשובות שונות תקבלו.
ענת לביא – מנהלת רישום וחוויית מועמד
תודה בני, ותודה שהקשבתם. תשמרו על המועמדים שלכם ותבדקו את הסטטוסים, במיוחד את אלה שכתוב בהם בטיפול. להתראות.