מדברים השכלה גבוהה
All Episodes
Stackable Credentials, Credit Transfer, and the GenAI Hiring Shift

Stackable Credentials, Credit Transfer, and the GenAI Hiring Shift

0:00|0:00

A deep dive into global data on micro-credentials, stackable academic credit, and industry co-design, exploring research from Lumina, Coursera, and the EU alongside institutional realities in the US and Israel.


Chapter 1

The Scale of the Shift

בני פלומן (עברית)

שלום, אני בני פלומן. איתנו פרופסור דניאל שטיין, מומחה לניהול ולמדיניות בהשכלה גבוהה; דוקטור גל אשכנזי, מומחית לחיבור בין אקדמיה לתעשייה; ועופר ארד, מנכ״ל ומייסד שותף של אגריטק דיינמיקס. היום נשאל אם תעודות קצרות יכולות להשתלב בתואר ולעזור בקבלה לעבודה, ומה הבינה המלאכותית משנה בכל הסיפור.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ואני כבר רוצה לשאול: מה הסטודנטית מקבלת ביד לפני סוף התואר? כי אם התשובה היא רק עוד קובץ יפה, אנחנו בבעיה.

פרופ דניאל שטיין

רגע, גל. תואר אינו רק אוסף של מיומנויות שאפשר לחלק לקופסאות. השאלה היא איך מוכיחים למידה לאורך הדרך בלי לוותר על עומק ועל סטנדרטים אקדמיים. אני בעד גמישות, אבל לא בעד לפרק את התואר לחלקים ולאבד את התמונה השלמה.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

אבל דניאל, מבחינת מי שלא יכולה להתחייב לתואר שלם, גם הדרישה לחכות עד הסוף פוגעת בנגישות. למה שלא תצא עם הכרה במה שכבר הוכיחה, גם אם עוד לא סיימה את התמונה המלאה?

פרופ דניאל שטיין

אני בעד תיעוד ההישג. המחלוקת היא אם כל יחידה כזו צריכה להיחשב חלק מתואר. לפעמים דווקא החיבור בין התחומים הוא מה שהתואר אמור ללמד, וצריך להעריך גם אותו.

בני פלומן (עברית)

אז הנה משהו שיאתגר אותך. בדוח של קורסרה משנת 2025, תשעים ושישה אחוזים מהמעסיקים בסקר אמרו שתעודות ממוקדות מחזקות מועמדות. תשעים אחוזים אמרו שיהיו מוכנים להציע שכר התחלתי גבוה יותר. אלה עמדות שדווחו בסקר, לא מדידה של החלטות גיוס או שכר בפועל. דניאל, מה אפשר ללמוד מהן?

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בני, לפני שאתה מדפיס את הכותרת, קורסרה פועלת בשוק התעודות ויש לה עניין בנושא. זה לא פוסל את הנתונים, אבל אלה תשובות לסקר, לא הבטחה למה שיקרה בפועל. גם כשסטודנטים אומרים שהם נוטים יותר להירשם לתוכנית כזו, זה לא אומר שכולם אכן נרשמו.

בני פלומן (עברית)

מקבל. ועדיין, באותו דוח תשעים וארבעה אחוזים מהסטודנטים רצו שהתעודות יוכרו לנקודות זכות בתואר, לעומת חמישים וחמישה אחוזים ב 2023. גם אם זו כוונה ולא התנהגות, המשיבים מבטאים כאן רצון ברור. עופר, זה מרשים אותך?

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

מרשים, אבל אני לא מגייס אחוזים. אני מגייס אנשים. גם תואר כשלעצמו לא מבטיח שמועמד מסוגל לבצע כל משימה מעשית שקשורה לעבודה. אז למה שאסמוך על תעודה קצרה? האם המועמד פתר בעיה, או שהוא רק סיים כמה שיעורים מול מסך?

פרופ דניאל שטיין

זאת הסיבה שחשובה ההגדרה. תעודה ממוקדת, או מיקרו קרדנצ'ל, מתעדת למידה בתחום מסוים ומיועדת להראות מה הלומד יודע או מסוגל לעשות. לפי הדוח, הלמידה נבחנת מול סטנדרטים ברורים והתעודה מוענקת בידי גורם שאפשר לתת בו אמון.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בואו ניתן דוגמאות להמחשה, לא שמות של תוכניות שבדקנו. מי שרוצה לעבוד בניתוח נתונים יכול ללמוד לקראת תעודה בניתוח נתונים. מי שמתעניין בניהול פרויקטים יכול לחפש תעודה בניהול פרויקטים, ומועמדת לתפקיד בתחום אבטחת המידע יכולה לבדוק תעודה בתחום הזה.

פרופ דניאל שטיין

אבל השמות האלה לבדם לא מבטיחים שיש תוכנית מסוימת שמוכרת לתואר או מתאימה למשרה. צריך לבדוק בכל מקרה מי מעניק את התעודה, מה היא כוללת ומה נבחן. גם ההכרה בנקודות זכות תלויה בהחלטת המוסד.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

על הנייר זה נשמע מצוין. גם הוראות ההרכבה של ארון נשמעות מצוין, עד שנשארים לי שלושה ברגים ביד. איך אני יודע שההערכה באמת בָּדְקָה יכולת?

פרופ דניאל שטיין

אתה לא יודע רק מהשֵׁם של התעודה. צריך לבדוק מה הוערך ואיך. והיא גם לא מחליפה תואר באופן אוטומטי. היא יכולה לעמוד בפני עצמה, ולפעמים להיות מוכרת כחלק מהסמכה רחבה יותר. הדגש הוא על לפעמים.

Chapter 2

How Stackable Credit Works: ACE and ECTS

בני פלומן (עברית)

כאן נכנס הרעיון של צבירה: אדם לומד יחידה, מקבל תעודה, וממשיך ליחידה נוספת. אבל מי מבטיח שהחלקים מתחברים? אם אני קונה חלקים בחנויות שונות, לא בטוח שבסוף אקבל שולחן. דניאל, מי לוקח אחריות על החיבור?

פרופ דניאל שטיין

בארצות הברית המועצה האמריקאית לחינוך, ACE, נותנת המלצות על נקודות זכות להכשרות מסוימות. אבל המלצה אינה החלטה אוטומטית. המוסד שמעניק את התואר עדיין מחליט אם להכיר בלמידה ואיך היא מתאימה למסלול. אדם צריך לדעת מראש מה חל עליו.

בני פלומן (עברית)

זאת אומרת שהגוף הממליץ לא מבטיח לי שהאוניברסיטה תגיד כן. אם איש השיווק מבטיח לי אחרת, יש לנו שיחה לא נעימה.

פרופ דניאל שטיין

בדיוק. בדוח מוזכרות תעודות מקצועיות שחלקן נושאות המלצת קרדיט, וגם שילוב תעודות במסלולי תואר במערכת אוניברסיטת טקסס. אלה דוגמאות לאפשרויות, לא הוכחה שכל תעודה מתקבלת בכל מקום.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

באירופה יש את מערכת נקודות הזכות ECTS ועקרונות כמו שקיפות, אימות והערכה תקפה. בדוח מובאת אוניברסיטת סגד בהונגריה כדוגמה למקום שבו תעודות מקצועיות מסוימות מוכרות במסגרת דרישות התואר. אבל גם כאן צריך לבדוק מה בדיוק הוכר ובאיזה מסלול.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ואני עדיין מודאג מאינפלציה. אם כל גורם מוציא תג דיגיטלי, איך אני מבחין בין השתתפות לבין יכולת? אני לא דורש שכל מוסד יכשיר אנשים בדיוק למערכת שלי. אני כן רוצה לדעת מה התעודה בָּדְקָה ומה היא לא בָּדְקָה.

פרופ דניאל שטיין

אני מסכים שצריך לבחון את איכות ההערכה, אבל לא הייתי פוסל תעודה רק מפני שהיא קצרה. אימות שהתעודה אמיתית חשוב, אבל לא מספיק. צריך לשאול גם מי העריך, לפי אילו קריטריונים, והאם ההערכה רלוונטית לתפקיד.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

וגם לבקש לראות את העבודה כשאפשר. תעודה שמספרת מה נבדק ופרויקט שהסטודנטית יכולה להסביר נותנים בסיס לשיחה אחרת. לא קסם, ולא תחליף לשיקול דעת.

בני פלומן (עברית)

בואו נחשוב על אישה עובדת שרוצה לשנות כיוון ולא יכולה להתחייב מיד לתואר שלם. היא מחפשת צעד ראשון בעל ערך, גם אם תעצור וגם אם תמשיך. דניאל, האם האקדמיה באמת בנויה לקבל אותה, או שאנחנו עדיין מצפים שכולם יגיעו באותה דרך?

Chapter 3

Universities, Credit, and the Israeli Reality

פרופ דניאל שטיין

לא כל מוסד בנוי לכך, וזו בעיה. מסלול שאפשר להיכנס אליו ולצאת ממנו דורש תכנון, ייעוץ ומערכות שמתעדות החלטות. אבל בני, אני לא רוצה למכור לה אשליה שכל יחידת לימוד קצרה תוביל אוטומטית לעבודה או לתואר.

בני פלומן (עברית)

מסכים שלא מבטיחים אוטומטית. אבל יש גם כסף על השולחן: אם המוסד מכיר בלמידה חיצונית, אולי הוא מוותר על הכנסה מקורס. מצד שני, אולי הוא מושך לומדת שלא הייתה נרשמת בכלל. מי בודק את זה ומי מחליט?

פרופ דניאל שטיין

האחריות האקדמית צריכה להישאר אצל הגורמים האקדמיים, אבל הרישום והכספים חייבים להיות בשיחה. לא כל נקודת זכות מוכרת היא בהכרח אובדן נטו, ולא כל הכרה מביאה סטודנט חדש. צריך לבדוק. מה שאסור הוא לתת קרדיט רק כי שותף מסחרי ביקש.

בני פלומן (עברית)

אבל אם כל הכרה נבדקת מחדש ואין מועד להחלטה, מועמדת לא יכולה לתכנן. בעיניי ההנהלה צריכה להתחייב לתהליך ולזמן מענה, גם אם הסגל שומר לעצמו את ההחלטה האקדמית.

פרופ דניאל שטיין

על זמן מענה אני מסכים. על אישור מראש לכל תעודה חיצונית אני מתנגד. מהירות לא יכולה להחליף בדיקה, ובאותה מידה בדיקה לא צריכה להפוך לתירוץ לסחבת.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ומהצד השני אסור לפסול למידה איכותית רק כי היא קרתה מחוץ לקמפוס. אחרת אנחנו מגינים על השער ושוכחים לבדוק מה נמצא מעבר לו.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בישראל צריך לבדוק את הכללים והמדיניות המוסדית בכל מקרה, ולא להעתיק מודל מחו״ל כאילו כבר אושר כאן. אבל אפשר להתחיל משותפות עם התעשייה. ניקח דוגמה להמחשה, לא מקרה מאומת: מפעל פונה למכללה עם בעיה תפעולית, וסטודנטים בונים אב טיפוס.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ומה יכול לצאת מזה למפעל? אני שואל ברצינות. אב טיפוס על מדף לא פותר לי בעיה.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

למשל, המפעל יכול להחליט לבדוק את הפתרון בפיילוט, והסטודנטים יכולים לצבור ניסיון ולהציג אותו למעסיקים. זו אפשרות להמחשה, לא תוצאה מובטחת. השאלה היא איך מתעדים את הלמידה ומעריכים אותה, לא איך ממציאים כותרת של אקזיט.

פרופ דניאל שטיין

זה סיפור טוב, אבל אני אאתגר אותך. מעסיק יכול לעזור להגדיר בעיה אמיתית, והוא לא צריך להכתיב את כל תוכנית הלימודים. האקדמיה צריכה לבדוק גם אם הסטודנט מבין את הבחירות שלו ויכול להעביר את הידע למצב אחר.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

אני לא מתווכחת עם העומק, דניאל. אני מתווכחת עם הרעיון שהעומק חייב להגיע בלי מפגש עם מציאות. אפשר לבחון גם הבנה וגם יישום באותה משימה.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

בסדר, אני מוכן לתאר למכללה בעיה. אבל כמה זמן אתם מבקשים מהצוות שלי? להגדיר משימה, לבדוק עבודות, לפגוש סטודנטים? ואם מדובר במידע מסחרי, מה מותר לשתף? אני צריך מסגרת ברורה ואיש קשר אחד, לא תואר נוסף בניהול ועדות.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בדיוק בגלל זה מתחילים בשיחה, לא באירוע. מגדירים בעיה, מסכימים מה המעסיק יכול לתרום ובונים פיילוט קטן. אין מספר קסם של שעות שמתאים לכולם. המוסד אחראי להוראה ולהערכה, והמעסיק נותן הקשר ומשוב.

בני פלומן (עברית)

ומה עם הפיצה והחולצות הממותגות? גל, את פוגעת בענף שלם.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

הפיצה מוזמנת להישאר. רק שלא תהיה התוצר היחיד של השותפות.

Chapter 4

The AI Era and the Skills Clock

בני פלומן (עברית)

נעבור לבינה מלאכותית יוצרת. בדוח שהזכרנו, תשעים ושניים אחוזים מהמעסיקים בסקר אמרו שיעדיפו מועמד פחות מנוסה עם תעודה בתחום על מועמד מנוסה יותר בלעדיה. זו תשובה לשאלה בסקר, לא הוכחה שהם אכן גייסו כך. עופר, אתה באמת מחליף ניסיון בתעודה?

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

לא בגלל תשובה בסקר. אני רוצה לראות מה המועמד יודע לעשות, איך הוא בודק את התשובה של הכלי והאם הוא מבין מה מותר להזין אליו. תעודה פותחת שיחה, היא לא מקבלת את ההחלטה במקומי. ולפעמים הניסיון יהיה חשוב יותר.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

עופר, אם כל מעסיק אומר שתעודה רק פותחת שיחה ואז דורש ניסיון קודם, איך אדם בתחילת הדרך בכלל נכנס? אני רוצה שמעסיקים יסכימו לבחון תוצר גם כשאין למועמדת ניסיון תעסוקתי.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

לבחון תוצר, כן. אבל אני לא יכול להבטיח שאתן לו אותו משקל כמו ניסיון בכל תפקיד. בואי נגדיר משימה רלוונטית ונבדוק מועמדים באופן הוגן, בלי להבטיח מראש מי יתקבל.

פרופ דניאל שטיין

כאן אני עם עופר. כוונה מדווחת אינה החלטת גיוס אמיתית. גם כשאדם בעל תעודה מתקבל לעבודה או מקודם, זה לא מוכיח שהתעודה לבדה גרמה לכך. לכן אסור למוסד להפוך נתון כזה להבטחת תעסוקה.

בני פלומן (עברית)

אבל אם כולנו מחכים להוכחה מושלמת, לא נפספס שינוי? גם הסטודנטים בדוח דירגו את הבינה המלאכותית כמיומנות מרכזית ורצו לראות אותה בתוכניות התואר.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

לא צריך לחכות. צריך ללמד ולבדוק כמו שצריך. אוריינות בינה מלאכותית כוללת גם אתיקה, פרטיות וביקורת על תוצאות, ולא רק כתיבת הוראות לכלי. הדוח מדבר גם על פיתוח יכולת הסגל ועל שילוב הנושא בתחומים שונים.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

אני רוצה מועמד שיגיד לי מתי הכלי טועה, לא רק שהוא יודע לבקש ממנו מצגת. מצגות יפות כבר יש לי. לפעמים אפילו יותר מדי.

בני פלומן (עברית)

ועדיין יש כאן לחץ להתעדכן. הפורום הכלכלי העולמי העריך שחלק משמעותי ממיומנויות העובדים ישתנה או יתיישן בין 2025 ל 2030. זו הערכה על בסיס ציפיות מעסיקים, לא עובדה על מה שכבר קרה. איך מוסד מעדכן תוכנית בלי לפתוח מחדש את כל התואר בכל פעם שיוצא כלי חדש?

פרופ דניאל שטיין

מפרידים בין יסודות ליישומים. חשיבה ביקורתית, תקשורת ועבודת צוות חשובות לצד היכולת הטכנית. אפשר לעדכן דוגמאות, כלים ודרכי הערכה בלי להחליף את היסודות בכל בוקר. אני לא מציע לבחור בין תואר לתעודה, אלא לבדוק איך מחברים ביניהם.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ובלבד שהבדיקה הזאת מתרחשת באמת ולא נתקעת בוועדה לניסוח השם של הוועדה. מישהו צריך לקבל אחריות על עדכון התוכן ועל הקשר עם השטח.

Chapter 5

What to Do on Sunday Morning

בני פלומן (עברית)

אז בואו נרד לקרקע. מועמדת אומרת: כבר למדתי בהכשרה מקצועית ואני רוצה להמשיך לתואר. היא צריכה לדעת מי בודק, אילו מסמכים להביא ומה קורה אם הלמידה לא תוכר. דניאל, מה מחליטים קודם?

פרופ דניאל שטיין

הייתי בוחר מספר מצומצם של הכשרות ובודק אותן מול דרישות ספציפיות. הסגל בוחן תוצאות למידה והערכה, ואז מפרסמים במה מכירים לצורך התואר ובאילו תנאים. בישראל צריך לבדוק את הכללים והאישורים הרלוונטיים. זו המלצה מקצועית, לא מסלול שכבר אושר.

בני פלומן (עברית)

ואם אומרים למועמדת לא? יש לה דרך להבין למה, או שהיא מקבלת תשובה בסגנון ככה החלטנו?

פרופ דניאל שטיין

צריך להסביר את הנימוקים ולהגדיר גם דרך לערער. אחרת אפילו החלטה מוצדקת עלולה להיתפס כשרירותית.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

אני מוסיפה ניסוי עם שותף אזורי ובעיה אמיתית. קודם מגדירים מה הסטודנטים ילמדו ואיך נבדוק זאת, ואז מחליטים איזו הכרה מתאימה. אחר כך בודקים מה קיבל השותף, מה למדו הסטודנטים ומה לא הצליח. גם כישלון הוא מידע, אם מוכנים להסתכל עליו.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ואני רוצה לראות משימה וקריטריונים ברורים. אשאל מועמד מה עשה, איפה התקשה ואיך בדק את עבודתו. אני לא מבטיח לגייס כל בעל תעודה, אבל יכול להביא בעיה ולתת משוב במסגרת שסיכמנו.

בני פלומן (עברית)

ומי אצלך יהיה אחראי לשותפות, עופר? תגיד לי שלא שוב הכול עובר דרכך.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

נגעת בנקודה רגישה. אם אני רוצה תהליך שעובד, אצטרך לתת לצוות אחריות. אני מוכן להתחיל בזה שלא אבקש להיות מועתק על כל הודעה. אולי.

בני פלומן (עברית)

עכשיו בואו נעלה קומה. נניח שאנחנו רוצים להקים מכללה ארצית בישראל, עם מרכזים אזוריים ותעודות שאפשר לצבור לאורך הדרך. מה עושים קודם? ולא, לוגו ושֶׁלֶט על בניין הם לא תוכנית עסקית.

פרופ דניאל שטיין

קודם מחליטים מהו המוסד. הכשרה מקצועית שמעניקה תעודות אינה זהה למוסד שמעניק תואר אקדמי. לפי המל״ג, הקמת מוסד אקדמי כרוכה בשלבי הֶיתֵּר, הכרה והסמכה, והסמכה להענקת תואר ניתנת לכל תוכנית בנפרד. הֶיתֵּר לפתיחת לימודים אינו כשלעצמו הסמכה להענקת תואר.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ולא חייבים להתחיל בהקמת מוסד אקדמי חדש. אפשר לבחון רשת הכשרה מקצועית, ולצידה שותפות עם מוסדות אקדמיים מוכרים. אבל השותפות צריכה להיות אמיתית, לא לוגו של אוניברסיטה בפינה שגורם למועמד לחשוב שהכול מוכר לתואר.

פרופ דניאל שטיין

נכון. המל״ג מציינת שהכרה בלימודים קודמים נמצאת באחריות המוסדות האקדמיים. לכן יש לבדוק מראש עם כל מוסד ועם הגורמים המוסמכים אילו לימודים יישקלו, באילו תנאים ולמי. עד שאין החלטה מתאימה, לא מבטיחים נקודות זכות.

בני פלומן (עברית)

ומה אם רוצים תעודה ממשלתית או מקצוע עם רישוי? אי אפשר פשוט להדפיס תעודה ולכתוב עליה מוכרת, נכון?

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

נכון. משרד העבודה מפרסם מסלול לבקשת הכרה בלימודי הכשרה מקצועית. צריך לבדוק את הדרישות לגבי כל מגמה ומוסד, ואת משמעות התעודה. במקצוע שיש בו רישוי או רישום צריך לבדוק גם מול הגורם המוסמך. תעודת סיום של המכללה אינה רישיון מקצועי אוטומטי.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

מעולה, אבל אילו אנשים המכללה רוצה להכשיר? אם אומרים לי מקצועות העתיד, אני עדיין לא יודע לאיזו משרה לגייס.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

כהצעה לפיילוט, הייתי בוחנת שלושה כיוונים: מנתחי נתונים בתחילת הדרך, רכזי פרויקטים, ואנשי תמיכה במערכות מידע. לפני הבחירה מדברים עם מעסיקים באזורים שונים, בודקים תיאורי משרות ותנאי סף, ושואלים מה בוגר מתחיל באמת צריך לדעת. אלה כיוונים לבדיקה, לא הבטחה לביקוש או למשרה.

בני פלומן (עברית)

ארבעה תחומים זה בסיס צר לרשת ארצית. בואו נרחיב את מפת האפשרויות, אבל נבדיל בין נתוני ביקוש שבדקנו לבין רעיונות שעדיין דורשים בדיקה. בדיווח על נתוני הלמ״ס לשנת 2025 מופיעות משרות פנויות למפתחי תוכנה, אבל משרה פנויה אינה מבטיחה התאמה לבוגר מתחיל.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

לצד פיתוח תוכנה, אפשר לבחון כהצעות גם בדיקות תוכנה, ניהול רשתות מחשבים, ניהול מערכות ענן, ניתוח מערכות מידע והטמעת מערכות מידע. אלה תפקידים שונים עם תנאי כניסה שונים. לפני שמבטיחים מסלול, בודקים מה מעסיקים דורשים ומה אפשר ללמד ולהעריך בכל שלב.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ואל תישארו רק במחשבים. הייתי בודק גם תפעול לוגיסטי, ניהול מלאי, רכש, תכנון ייצור, בקרת איכות ותפעול מכונות ממוחשבות. אלה הצעות לבדיקה מול מעסיקים, לא קביעה שבכל אזור יש מחסור בכל אחד מהתפקידים.

בני פלומן (עברית)

נוסיף למפת הבדיקה גם הנהלת חשבונות, חשבות שכר, שיווק דיגיטלי, מכירות ושירות לקוחות, וכן תחזוקת מערכות קירור ומיזוג. ככה יש לנו לפחות עשרים תחומי מקצוע ותפקידים יחד עם אלה שכבר הזכרנו. אבל רשימה אינה תוכנית לימודים ואינה מחקר ביקוש.

פרופ דניאל שטיין

חשוב לדייק: נתוני המשרות הפנויות אינם מוכיחים שכל עשרים התחומים מבוקשים באותה מידה. לפני בחירה נבדוק נתונים עדכניים ומעסיקים בכל אזור, תנאי קבלה, ניסיון נדרש ושכר. ובתחומים שבהם נדרש רישוי או אישור, נבדוק את הדרישות מול הגורם המוסמך לפני פתיחת המסלול.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

אני רוצה גם לשמוע ממעסיקים קטנים, לא רק מחברות ענק. אצלנו אדם עשוי לעבוד מול לקוח, להבין נתונים ולתעד תקלה באותו יום. אבל אל תבנו את כל הרשת סביב מה שחברה אחת מבקשת.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בדיוק. נבחר תפקידים לפי הצרכים שחוזרים בכמה מקומות, ונבדוק מה משתנה בין אזורים. אחר כך נגדיר מי קהל הלומדים: צעירים בתחילת הדרך, עובדים שרוצים להתקדם או אנשים שעוברים הסבה. לכל קבוצה יכולים להיות צרכים שונים בשעות הלימוד ובתמיכה.

בני פלומן (עברית)

בואי תבני לי מסלול אחד, לא רק רשימת קורסים. נבחר ניתוח נתונים. מה הסטודנטית לומדת, ומה היא מקבלת בכל שלב?

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

לדוגמה בלבד: יחידה ראשונה ביסודות נתונים וגיליונות, אחריה עבודה עם בסיסי נתונים והצגת מידע, ואז פרויקט שמבוסס על בעיה של שותף. בכל יחידה מגדירים מראש תוצר, קריטריונים ומשוב. אפשר לשלב שימוש בבינה מלאכותית, בדיקת תוצאות והגנה על מידע.

פרופ דניאל שטיין

כל יחידה שהושלמה יכולה להסתיים בתעודת הישג של הרשת שמתארת מה נלמד ומה נבדק. שילוב יחידות יכול להוביל לתעודה רחבה יותר של הרשת, לפי הכללים שתגדיר. אבל אלה אינן בהכרח הסמכות ממשלתיות, רישיון או נקודות זכות אקדמיות.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ומה קורה אם הסטודנטית נאלצת לעצור אחרי היחידה הראשונה? מבחינתי היא צריכה לדעת מה יש לה ביד, בלי הבטחה שהיא כבר מנתחת נתונים מנוסה.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

היא מקבלת תיעוד של היחידה שעברה ושל ההערכה שלה, ויודעת מה נדרש להמשך. צריך לפרסם גם תנאי קבלה, מחיר, מדיניות ביטול ותמיכה. ואם יש אפשרות להכרה חיצונית, מסבירים בדיוק מי בוחן אותה ומה התנאים, בלי להתחייב מעבר למה שאושר.

בני פלומן (עברית)

עכשיו השותפויות. עופר מביא בעיה, דניאל אחראי לאקדמיה, וגל בונה את התוכנית. מי חותם על מה, ומי משלם? כי בלי זה יש לנו שותפות מצוינת במצגת בלבד.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

הייתי מתחיל בהסכם כתוב עם המעסיק: איזו בעיה הוא מספק, מי נותן משוב, כמה זמן הוא מתחייב להשקיע ומה מותר לשתף. צריך להסכים גם על סודיות, שימוש בתוצרי הסטודנטים ואופן הטיפול במידע. גיוס בוגרים יכול להיות אפשרות, לא הבטחה.

פרופ דניאל שטיין

בהסכם עם מוסד אקדמי צריך להגדיר מי מלמד, מי מעריך ומי מוסמך להחליט על הכרה. רצוי לפרט את התוכנית והתנאים הרלוונטיים, כולל מה יקרה אם ההסכם ישתנה. ההחלטות כפופות לכללים ולאישורים החלים, ולא מחליפים אותן בהבטחה שיווקית.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ברמת הרשת הייתי מרכזת את פיתוח התוכן, סטנדרט ההערכה, הכשרת המרצים ותיעוד ההישגים. בכל אזור יהיה גורם שמכיר מעסיקים ולומדים מקומיים. אבל גם סניף מקומי צריך לעמוד באותם כללי איכות, עם מקום להתאמות שנבדקות ומאושרות.

בני פלומן (עברית)

ואיך יודעים שזה עובד כלכלית? צריך לחשב לכל מסלול מי משלם וכמה: לומדים, מעסיקים או שותפים אחרים. מול ההכנסה מציבים פיתוח תוכן, הוראה, הערכה, תמיכה, מערכות ושיווק. לא נזרוק כאן מספרים בלי בדיקה, אבל כן נבדוק מה קורה אם פחות נרשמים או משלימים.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ואל תשכחו את העלות של השותף. אם מבקשים ממני מנחה לפרויקט ומשוב על עבודות, אלה משאבים. אני רוצה לדעת מראש מה אני מקבל, מה האחריות שלי ואיך נחליט אם להמשיך.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

לכן מתחילים בפיילוט מוגדר: מסלול אחד, קבוצת לומדים, צוות הוראה ושותפים שהתחייבו לתפקיד ברור. מודדים הרשמה, התמדה, השלמה, איכות התוצרים ושביעות רצון, ובודקים מה קרה בהמשך ללומדים שהסכימו לשתף. לא מציגים מציאת עבודה כהוכחה שהתוכנית לבדה גרמה לה.

פרופ דניאל שטיין

ולפני פתיחת מרכז נוסף בודקים אם אפשר לשחזר את איכות ההוראה וההערכה, לא רק את המצגת. צריך מנגנון לתלונות, בדיקה של תוצאות לפי מרכז ומעקב אחר מי שלא השלים. התרחבות מהירה בלי בקרה עלולה לפגוע באמון של כל הרשת.

בני פלומן (עברית)

עכשיו המותג. מותג מוביל לא נבנה מהכרזה שאנחנו המובילים. הוא מתחיל בהבטחה אחת שאפשר לבדוק: למידה בשלבים, הוכחת יכולת, והסבר שקוף על אפשרויות ההמשך. נבחר קהל ראשון ומסר ברור, ונדאג שאנשי הייעוץ, האתר והמעסיקים יספרו אותו סיפור.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

וגם נציג עבודות של לומדים רק ברשותם, נסביר איך מעריכים אותן, ונפרסם תוצאות ומגבלות בצורה הוגנת. לא כל בוגר חייב להפוך לסיפור הצלחה נוצץ. לפעמים דווקא הסבר כן על מה שעדיין לא עובד בונה אמון.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

אני אאמין למותג כשאקבל מועמד שיודע להסביר מה עשה, וכשהמכללה תענה לי בכנות מה היא בדקה. אם תגידו לי שכל בוגר מוכן לכל תפקיד, כנראה אסגור את המצגת לפני השקף הבא.

בני פלומן (עברית)

בואו נחדד את התחרות בישראל. המועמד לא משווה אותנו רק למכללה אחרת. הוא יכול לשקול תואר, קורס מקוון או הכשרה של מעסיק. לכן לפני שבונים קמפיין, ממפים חלופות שהקהל שלנו באמת בוחן: מחיר מלא, לוח זמנים, תמיכה, אופן הערכה ומה כתוב על התעודה.

פרופ דניאל שטיין

אבל בני, אם המסקנה היחידה היא להיות זולים ומהירים יותר, הרשת עלולה לפגוע באיכות. מה ההבדל שהמועמד יכול לבדוק בעצמו, ושמתחרה לא מבטיח באותה צורה?

בני פלומן (עברית)

לדוגמה, נבחר קודם קהל אחד ומסלול אחד, ונבנה הבטחה ממוקדת: אפשר ללמוד בשלבים, להציג תוצר שנבדק ולקבל מידע ברור על המשך הדרך. זו השערת מיצוב, לא יתרון שהוכח. נשווה אותה לחלופות ונשאל מועמדים אם היא באמת חשובה להם.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

הבידול צריך להתקיים גם בכיתה. אם מבטיחים קשר לתעשייה, צריך מרצה מתאים, בעיה שהוגדרה עם שותף, משוב מסודר ותוכנית חלופית אם השותף נסוג. אל תכתבו ליווי אישי אם בפועל אין מי שעונה ללומד שנתקע.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

וגם לא הייתי בונה את כל ההבטחה על המעסיק הראשון שמסכים לשים לוגו באתר. מי בחברה שלי באמת מוכן להשקיע זמן, ומי מחליף אותו אם הוא עוזב? שותפות צריכה איש קשר, אחריות ובדיקה תקופתית, לא רק תמונת לחיצת יד.

בני פלומן (עברית)

מבחינת השיווק, נבדוק את המסע כולו: מי פנה, מי קיבל ייעוץ, מי נרשם, מי התחיל ומי השלים. נחשב גם את עלות השיווק ביחס להרשמות, לצד עלות ההוראה והתמיכה. קמפיין שמביא פניות בזול לא מציל מסלול שאנשים נוטשים.

פרופ דניאל שטיין

ופה יש מוקש. אם אנשי הרישום נמדדים רק על מספר נרשמים, הם עלולים לדחוף אנשים למסלול שאינו מתאים להם. צריך לייעץ גם למי שעדיף לו מסלול אחר, ולוודא שהצוות מסביר תנאי קבלה, עלות, הכרה וגבולות ההבטחה באותה צורה.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

כדי להתאים את המכללה לישראל, צריך לבדוק עם הקהלים שנבחרו את שעות הלימוד, הנגישות, השפה והיכולת להגיע למרכז או ללמוד מרחוק. לא מניחים שכל הארץ צריכה אותו פתרון. בודקים מה עובד בפיילוט ומתאימים בלי לוותר על סטנדרט ההערכה.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ומה הקריטריון לפתיחת סניף נוסף? שלא נחליט על פריסה ארצית כי נשאר מקום פנוי במצגת.

בני פלומן (עברית)

לפני התרחבות ההנהלה צריכה לקבוע מראש יעדים לפיילוט: איכות התוצרים, השלמה, חוויית הלומדים, מחויבות השותפים וכדאיות כלכלית. אם התוצאות אינן עומדות ביעדים, מתקנים או עוצרים. את היעדים עצמם קובעים לפי התוכנית והמשאבים, לא ממציאים מספר קסם.

פרופ דניאל שטיין

סיפור הצלחה אמין אינו רק בוגר אחד שקיבל עבודה. כדאי לתעד כמה אנשים התחילו והשלימו, מה נבדק, וכיצד נאספו נתוני ההמשך. אם מציגים סיפור אישי, מבקשים רשות ומבהירים שהוא דוגמה, לא הוכחה שכל לומד יקבל אותה תוצאה.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

והכי חשוב, להשאיר מקום לשיפור. אם מעסיקים לא משתמשים בתוצרים או שלומדים נושרים, מדברים איתם ומשנים את התוכנית לפני שמרחיבים אותה. מותג לא נבנה רק ממה שאנחנו אומרים, אלא ממה שהלומד והשותף חווים בכל נקודת מפגש.

בני פלומן (עברית)

עד כאן העקרונות. עכשיו נסתכל על שחקנים אמיתיים בישראל. זו אינה טבלת דירוג של המכללות המובילות: אין לנו כאן נתוני נתח שוק או השוואת תוצאות שמאפשרים לקבוע מי מוביל. אבל יש דוגמאות מתועדות שמלמדות אותנו איך בנוי השוק.

פרופ דניאל שטיין

נתחיל בלימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה. לפי האתר שלה, בבית הספר חשיפה אפשר לשלב התמחויות כמו עיצוב גרפי, פיתוח משחקים ושיווק דיגיטלי עם אפשרות להכרה בנקודות זכות במדעי החברה או הרוח, במסלולים הרלוונטיים.

בני פלומן (עברית)

כלומר מצאנו תעודות עם קרדיט אקדמי. אז אנחנו יכולים להגיד למועמד שכל קורס בחשיפה מתקצר לו בדרך לתואר?

פרופ דניאל שטיין

לא. האוניברסיטה עצמה מציינת שהפנייה להכרה בלימודים קודמים נבחנת באופן פרטני, ושהנוהל הקובע מפורט בידיעון ובייעוץ האקדמי. היא מציינת גם ניהול משאבי אנוש והתנהגות ארגונית בבית הספר תפנית. צריך לבדוק כל תוכנית, מסלול ותנאי, ולא להכליל.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ומבחינת מותג, זה מודל מעניין: מותג אוניברסיטה מוכר ומותגים ייעודיים לתחומי לימוד שונים. אתר לימודי החוץ מציג גם תחומי ניהול, טכנולוגיה, תקשורת, שפות וטיפול, וכן למידה פרונטלית ומקוונת. זה לא אומר שכל קורס מוצע בכל מתכונת.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

אני רוצה שהמועמד יראה את ההבדל לפני שהוא משלם. האם הוא מקבל תעודת סיום, תעודה בחסות גוף אחר, או הכרה בנקודות זכות? אלה לא שלושה שמות לאותו דבר.

פרופ דניאל שטיין

בדיוק. אתר לימודי החוץ מתאר גם תוכניות בחסות, שבהן התעודה ניתנת מטעם הגוף המלמד בחסות מערך לימודי החוץ. אין להסיק מחסות כזו שהקורס מקנה אוטומטית נקודות זכות. יש לבדוק בנפרד את המעניק, את ההכרה ואת התנאים.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בחינוך יש דוגמה אחרת: מכללת דוד ילין מפרסמת מסלולי הסבת אקדמאים לתעודת הוראה, ובהם לימודי חינוך, דידקטיקה והתנסות מעשית. לפי המכללה, בניית התוכנית וההכרה בלימודים קודמים מותאמות ללומד ובהתאם להנחיות. זו לא תעודת השתתפות רגילה.

בני פלומן (עברית)

והמודל התפעולי שונה: דוד ילין מתארת יום לימודים מרוכז לצד הכשרה מעשית בבתי ספר. אם רשת חדשה רוצה להתחרות כאן, היא צריכה שותפים לשטח ומערך הדרכה, לא רק מרצה מול מצלמה.

פרופ דניאל שטיין

וגם להבחין בין תעודת הוראה לבין שאר הדרישות לעיסוק בהוראה. מי שבונה תוכנית כזו חייב לבדוק מול משרד החינוך והמוסד המוסמך את הדרישות העדכניות ואת תנאי ההכרה. אי אפשר להסיק שקורס קצר בחינוך מעניק סמכות ללמד.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בתחום ההנדסה המעשית, שנקר הנדסאים מציגה מסלולי הנדסאים לצד קורסי תעודה בתחומים כמו עיצוב ותוכנה. צריך להבדיל בין מסלול הנדסאים שנמצא במסגרת מה״ט ובין קורס תעודה אחר באותו מוסד. השם שנקר לבדו לא אומר ששניהם מעניקים אותה דיפלומה.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

וזה משפיע על ההקמה: אם מלמדים תחום שדורש ציוד, מעבדה או התנסות, קורס היברידי לא פותר הכול. צריך לתמחר מקום, ציוד, בטיחות ומדריך שמלווה בפועל. אני לא אשלח עובד להכשרה מעשית שכל המעשיות בה היא לצפות בסרטון.

בני פלומן (עברית)

אז נבנה ארכיטקטורת מותג. מותג גג אחד למכללה, ומתחתיו בתי ספר לחינוך, לטכנולוגיה ולמקצועות הניהול והחברה. זו הצעה, לא קביעה שזה המבנה המנצח. השאלה היא אם מותג הגג יוצר אמון בלי לטשטש את ההבדל בין הכשרה מקצועית, תעודת הוראה והעשרה.

פרופ דניאל שטיין

לכל תוכנית הייתי מפרסם דף גילוי אחיד: הגוף שמעניק את התעודה, כל הכרה חיצונית ותנאיה, אופן ההערכה, מתכונת הלימוד, העלות והמשך אפשרי. ואם אין הכרה אקדמית או רישיון, אומרים זאת במפורש. זה גם בסיס לאמון וגם הגנה מפני הבטחה מבלבלת.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

לגבי מרצים, הייתי בונה צוות משולב: מומחה תוכן מהאקדמיה כשנדרש עומק, איש מקצוע פעיל מהשטח, ומנחה שיודע ללמד ולתת משוב. לא מספיק שם מפורסם באתר. בודקים ניסיון רלוונטי, יכולת הוראה וזמינות, ומכשירים את הסגל לעבוד לפי קריטריונים משותפים.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

איש תעשייה מצוין לא בהכרח יודע ללמד. אני מוכן להביא מומחה אורח ומשימה, אבל המכללה צריכה לוודא שהסטודנטים מקבלים הוראה רציפה ושמישהו בודק את התוצרים. אחרת אנחנו מוכרים תמונה של מומחה במקום חוויית למידה.

בני פלומן (עברית)

ומה לגבי כיתות? אפשר לבחון הרצאות מקוונות חיות, למידה עצמאית ותרגול בקמפוס או אצל שותף. אבל מחליטים לפי התוצאה שרוצים להעריך, לא לפי האופנה. לכל קורס מפרסמים מה נעשה מרחוק, מה מחייב הגעה ואיזה ציוד ותמיכה נדרשים.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

בתחום נתונים, למשל, אפשר לבחון תרגול מקוון לצד מפגש משוב על פרויקט. בהכשרת הוראה יש לבדוק את דרישות ההתנסות במסלול. במעבדה או סדנה צריך לבדוק מה אפשר לבצע מרחוק ומה מחייב נוכחות. אלה כיווני תכנון, לא אישורים לתוכנית חדשה.

פרופ דניאל שטיין

לבסוף, השוואת המתחרים חייבת להיות מדויקת לתוכנית ולמועד. מידע באתרי המוסדות יכול להשתנות, וחסרים לנו כאן מחירים, נתוני השלמה ומדדי נתח שוק. לכן לא נטען מי מוביל או מי טוב יותר בלי בדיקה שיטתית. נתחיל בטבלת תוכניות ותעודות ונאמת תנאים מול כל מוסד.

בני פלומן (עברית)

אז איך בונים יתרון תחרותי שרשת אחרת לא תעתיק בשבוע? מבחינתי מתחילים בקהל מוגדר ובבעיה מסוימת. למשל, עובדים שרוצים להתקדם בלי לעזוב את העבודה. בודקים מול חלופות אם הלימוד בשלבים באמת חשוב להם, ואז בונים הבטחה ברורה ומודדים אם אנחנו מקיימים אותה.

פרופ דניאל שטיין

אבל גמישות לבדה לא מספיקה. היתרון שאני מחפש הוא אמון: סגל מתאים, הערכה עקבית והחלטות שקופות על הכרה. אם המכללה תבנה הסכמים אקדמיים תקפים למסלולים מסוימים, אלה עשויים להיות נכס משמעותי. עד שיש הסכם והחלטה מוסמכת, זו אפשרות לתכנון ולא הבטחה למועמד.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

מהזווית שלי, היתרון נבנה מקשרים אזוריים שקשה לייצר רק בקמפיין. צוות מקומי עובד עם מעסיקים על בעיות אמיתיות, והלומדים מקבלים משוב ותוצרים שאפשר להציג. אבל דניאל צודק: אם כל סניף מעריך אחרת, הרשת מאבדת אמון. לכן בונים סטנדרט משותף ומשאירים מקום לצורך המקומי.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

כמעסיק, היתרון יהיה תהליך שחוסך לי ניחושים: אני יודע מה הבוגר תרגל, מי בדק אותו ומה הוא עדיין לא יודע. אני מוכן לתרום משימה ומשוב, אבל לא להבטיח משרה. אם המכללה מציגה תוצאות ביושר וקל לעבוד איתה, ארצה לבדוק שותפות מתמשכת.

בני פלומן (עברית)

אז אין פה כפתור סודי שנקרא מותג. יש בחירה במי משרתים, הוכחה ליכולת, שותפויות שעובדות ויועצים שלא מבטיחים מעבר למה שקיים. נבדוק מול המתחרים ומול לקוחות אמיתיים אם השילוב הזה חשוב להם, ונשפר לפני שמרחיבים. היתרון צריך להרוויח את עצמו בכל מחזור מחדש.

בני פלומן (עברית)

אז סדר העבודה המוצע הוא: להגדיר תפקידים וקהל, לבדוק רגולציה והכרה, לתכנן יחידות והערכה, לחתום על אחריות השותפים, לבנות מודל כלכלי ולהפעיל פיילוט. רק אחרי שבודקים את התוצאות מחליטים מה משפרים ומה מרחיבים. זה לא אישור לפתיחה, אלא מפת החלטות לבדיקה בישראל.

בני פלומן (עברית)

לפני השיווק, בואו נדבר על ההתנגדויות בתוך המוסד. מה עלולה לומר מנהלת יחידת לימודי התעודה הקיימת כשהיא שומעת שרוצים לבנות רשת חדשה? אלה דוגמאות אפשריות, לא טענות על יחידה מסוימת.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

היא עשויה לומר: אנחנו כבר מפעילים קורסים, מכירים מרצים ומעסיקים ומחזיקים קשר עם הבוגרים. למה להקים מותג ומערך מקביל במקום לחזק את מה שקיים? זו ביקורת עניינית. שכפול צוותים עלול ליצור בלבול ותחרות על אותם מועמדים.

בני פלומן (עברית)

ואני אאתגר בחזרה: אם הקורסים הקיימים לא מתחברים זה לזה ולא ברור מה ההמשך, אי אפשר להסתפק בזה שהם כבר קיימים. אבל לפני שמקימים מערך חדש, צריך למפות מה היחידה עושה היטב ומה באמת חסר.

פרופ דניאל שטיין

יש גם חשש תקציבי. אם מועמד לומד יחידה קצרה במקום להירשם למסלול שלם, היחידה עשויה לחשוש מפגיעה בהכנסות. ומנגד, המסלול הקצר עשוי להביא קהל חדש. אי אפשר לקבוע מי צודק בלי לבדוק הכנסות, עלויות, המשך לימודים ומה היה קורה ללא השינוי.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

עוד קושי הוא העבודה עצמה. חלוקת קורס ליחידות מחייבת להגדיר תוצאות למידה, לבנות הערכה לכל שלב ולעדכן מערכות וייעוץ. מנהלת היחידה יכולה לשאול בצדק מי מממן את הפיתוח ומי מחליף את הצוות בזמן שהוא בונה מחדש.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ומבחוץ אני אשאל: אם פירקתם מסלול, האם כל חלק באמת מועיל או שרק חילקתם את החשבון לשלושה? אני מעדיף יחידה קצרה שיש בה יכולת שאפשר לבדוק, ולא שלוש תעודות על אותו מבוא.

פרופ דניאל שטיין

יחידה קיימת עלולה גם לחשוש שהסטנדרט האחיד של הרשת ימחק מומחיות מקומית, או ששותף חיצוני יקבע את התוכן. מצד שני, בלי כללי הערכה משותפים קשה לדעת מה משמעות התעודה בין מרכזים. זו החלטת ממשל: מי קובע מה אחיד ומה אפשר להתאים.

בני פלומן (עברית)

גם המותג והלידים יוצרים מתח. למי שייך הקשר עם מועמד שהגיע דרך היחידה הקיימת ונרשם למסלול של הרשת? מי מקבל את ההכנסה ומי נותן שירות? אם לא מסכמים זאת מראש, גם תוכנית טובה עלולה להיתקע בין מחלקות.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

הפתרון שאני מציעה הוא לשבת עם הנהלת היחידה, המרצים, הרישום והכספים לפני שמכריזים על רפורמה. לבחור קורס אחד יחד, להגדיר אחריות, תקציב, חלוקת הכנסות ומדדי הצלחה, ולהשוות את הפיילוט למסלול הקיים. אם הוא לא עובד, מתקנים במקום לכפות הרחבה.

בני פלומן (עברית)

תני לי דוגמה. מנהלת היחידה אומרת: הקורס שלי מלא, ועכשיו אתם רוצים לפרק אותו ולגייס את אותם אנשים למותג אחר. מה מציעים לה בפגישה?

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

לא מתחילים בלפרק לה את הקורס. ממפים יחד מי נרשם אליו ומי פונה אבל לא נרשם, ובודקים אם יש קהל נוסף שמעדיף יחידה קצרה. אפשר לתכנן פיילוט לצד המסלול הקיים, עם החלטה משותפת מראש מה משווים ומה ייחשב הצלחה.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ואם מגיע מועמד שכבר דיבר עם היחידה? אני לא רוצה ששני יועצים יתקשרו אליו וכל אחד ייתן מחיר אחר.

בני פלומן (עברית)

מסכמים בעלות על הטיפול בפנייה, מתעדים אותה במערכת משותפת וממנים איש קשר אחד למועמד. לפני ההשקה גם מסכימים איך מתחלקות ההכנסות בין היחידה לרשת ומי מטפל בביטול או בתלונה. אלה כללים שצריך להתאים למוסד, לא נוסחה קבועה.

פרופ דניאל שטיין

בעניין הסמכות, אפשר להקים צוות פיילוט משותף: היחידה מציעה מרצים ותוכן, גורם אקדמי מוסמך בוחן את ההערכה וההכרה, והנהלת הרשת מתאמת את השירות והתקציב. רושמים מי מחליט בכל נושא ואיך פותרים מחלוקת, במקום לגלות זאת אחרי הפרסום.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ולגבי עומס המרצים, מקצים מראש זמן ותקציב לפיתוח ולהכשרה, במקום לבקש שיעשו זאת בנוסף לכל העבודה הקיימת. בסוף הפיילוט יושבים יחד עם הנתונים ומשוב הלומדים. אם היחידה מצביעה על בעיה, מסכמים מי בודק אותה ומתי חוזרים להחלטה.

בני פלומן (עברית)

אבל מה נחשב הצלחה? לפני שמתחילים, ההנהלה והיחידה צריכות לקבוע יחד יעדים ולתעד איך מודדים אותם. למשל, כמה פנו, נרשמו, התחילו והשלימו, וכמה בחרו להמשיך ליחידה נוספת. לא מספיק לספור לידים ולפתוח שמפניה.

פרופ דניאל שטיין

ולצד המספרים בודקים איכות. האם הלומדים עמדו בקריטריונים שנקבעו מראש? האם ההערכה הייתה עקבית בין בודקים? חשוב גם לשאול מי לא השלים ומדוע. שיעור השלמה לבדו לא אומר שהרמה המקצועית נשמרה.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

אני רוצה גם לבדוק עם המעסיק אם התוצרים רלוונטיים ואם מסגרת השותפות הייתה אפשרית עבורו. אפשר לעקוב, בהסכמת הבוגרים, אחר המשך לימודים או עבודה. אבל גם אם מישהו התקבל, זה לא מוכיח שהפיילוט לבדו גרם לכך.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

נשווה ככל האפשר למסלול הקיים: מי נרשם, מי השלים ומה היו ההכנסות והעלויות, כולל פיתוח, הוראה, שיווק ותמיכה. צריך לזכור שאולי מגיעים קהלים שונים, ולכן השוואה פשוטה לא בהכרח מוכיחה מה גרם להבדל.

בני פלומן (עברית)

אז איך מחליטים? קובעים מראש מי יושב בהחלטה ומתי בוחנים את התוצאות. אם היעדים הושגו והאיכות, התקציב והשותפויות מחזיקים, אפשר להציע הרחבה מדורגת. אם יש בעיות שאפשר לתקן, משפרים ובודקים שוב. ואם אין פתרון מספק, עוצרים.

פרופ דניאל שטיין

וכל זה בכפוף להכרה ולאישורים הדרושים למסלול הבא. הצלחה בפיילוט אינה אישור אוטומטי להרחיב לכל תוכנית או מרכז. את ספי ההצלחה קובעים מראש לפי מטרות המוסד והמשאבים, לא לפי מספר קסם.

פרופ דניאל שטיין

ובמקביל מפרידים בין התנגדות לשינוי לבין ביקורת מקצועית מוצדקת. אם היחידה מצביעה על הערכה חלשה או הבטחת הכרה שלא אושרה, לא עוקפים אותה בשם החדשנות. בודקים ומתקנים. כך גם הצוות הקיים הופך לשותף בבנייה ולא רק למי שמבקשים ממנו לציית.

בני פלומן (עברית)

אבל איך משווקים את זה בישראל? לא הייתי יוצא מיד בקמפיין ארצי שאומר השכלה מחדש לכולם. נבחר קהל ראשון ומקצוע ראשון, נראיין מועמדים ונבדוק איזו בעיה הם מנסים לפתור: שינוי קריירה, התקדמות בעבודה או חזרה ללימודים.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ונבדוק גם את ההבדלים בין אזורים. האם הלומדים יכולים להגיע בערב? האם הם צריכים תרגול בקמפוס, לימודים מרחוק או שילוב? במקום להניח, נדבר עם מועמדים ועם מעסיקים מקומיים לפני שמחליטים על מסר ועל סניף.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ומה אני אמור לומר לעובד שלי? אל תמכרו לי שותפות עם התעשייה אם החברה מופיעה רק בלוגו. אני רוצה לדעת מה התפקיד שלנו, מה העובד ילמד, כמה זמן זה דורש ומה קורה אם הוא לא ממשיך לשלב הבא.

בני פלומן (עברית)

בדיוק. נפריד בין שיווק ללומדים לבין פנייה למעסיקים. למועמד נציג מסלול, עלות מלאה, שעות, תוצר ותעודה. למעסיק נציג את הבעיה שהתוכנית מנסה לפתור ואת המשאבים שיידרשו ממנו. לכל קהל שיחה אחרת, אבל אותה אמת.

פרופ דניאל שטיין

והאזהרה החשובה ביותר היא לא לרמוז שכל תעודה מוכרת לתואר או מעניקה רישיון. אם קיימת אפשרות להכרה, צריך לומר מי מחליט, באיזה מסלול ובאילו תנאים. גם שימוש בשם של מוסד שותף או גוף מקצועי צריך לשקף במדויק את ההסכמה ואת טיב השותפות.

בני פלומן (עברית)

אני גם נזהר מהבטחות כמו עבודה מובטחת או שכר גבוה. אפשר להציג בוגר שמספר על דרכו, ברשותו, אבל צריך להבהיר שזה סיפור אישי. אם מפרסמים נתוני השמה, מסבירים על מי הם מבוססים ומה בדיוק נמדד.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

ובמקום להתחיל רק מפרסום ממומן, אפשר לבדוק מפגשי היכרות עם מעסיקים וקהילות מקומיות, לצד דף מידע ברור ושיחה עם יועץ. אלה ערוצים לבחינה, לא מתכון מובטח. בכל אחד נבדוק אם הגיעו אנשים מתאימים ומה הם באמת הבינו על התוכנית.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

ואם היועץ דוחף הרשמה לפני שבדק התאמה, קלקלנו את המותג עוד לפני השיעור הראשון. עדיף להגיד למועמד שהמסלול לא מתאים לו מאשר לקבל תלונה אחרי התשלום.

בני פלומן (עברית)

לכן נמדוד לא רק פניות, אלא גם מי הגיע לייעוץ, נרשם, התחיל והתמיד. נקשיב לשאלות ולסיבות שבגללן אנשים לא ממשיכים, ונבדוק את העלות לאורך המסע. לפני הרחבת התקציב צריך לראות שההבטחה השיווקית והחוויה בפועל מחזיקות יחד.

בני פלומן (עברית)

נסכם: תעודה ממוקדת יכולה להציג יכולת לאורך הדרך, אבל הכרה בתואר דורשת החלטה ברורה ואחריות אקדמית. למעסיק היא פותחת שיחה, לא מחליפה בדיקה. והשאלה שנשארת היא מי בודק את ההוכחה ומי עומד מאחוריה. המסקנה שלנו היא שיש כאן הזדמנות ששווה לבחון בישראל, ולא רעיון שצריך לפסול על הסף. הצעד הבא הוא פיילוט ובדיקת היתכנות, לפני שמחליטים על הקמת רשת ארצית. תודה לדניאל, לגל ולעופר.

פרופ דניאל שטיין

תודה רבה.

ד"ר גל אשכנזי -אקדמיה תעשיה

תודה רבה.

AgriTech Dynamics עופר ארד -מנכל

תודה רבה.

בני פלומן (עברית)

תודה רבה לכם שהאזנתם. המשתתפים בפרק הם דמויות סינתטיות שנבנו בהשראת אנשים אמיתיים וניסיון מקצועי.